7. בושידו - "קוד הסמוראי"

עודכן ב: אוק 6

יש ספרים רבים על הסמוראים, ורובם מתייחסים ל-"בושידו" כפילוסופיה של הסמוראים. "בושי" פירושו לוחם ו-"Do" , כפי שכתבתי בפרקים קודמים, פירושו דרך. לכן הפירוש הוא "דרך הלוחם". עם זאת, בושידו הוא למעשה יצירה מתקופת אדו המושפעת מאוד מתורת הזן והקונפוציאניזם ואינה בדיוק הפילוסופיה של לוחמי הסמוראים. כמו-כן אי-אפשר להתייחס לחוקי הבושידו במערכת חוקים אחת, כי האידיאלים של הסמוראים התפתחו עם הזמן ולא ניתן להגדיר בצורה מוחלטת וסופית מה היא 'דרך הלוחם, כי צריך להבין שקוד הבושידו הוא נושא מורכב השזור בהיסטוריה מורכבת: הסמוראים של עידן ההיאן שונים בהרבה מובנים מהסמוראים של תקופת סנגוקו ואנשים רבים רואים בחוקי הבושידו של עידן אדו כתוצר של סמוראים עצלים ששינו את רוח אבותיהם כך שיתאימו לעצמם. עם זאת, התפיסה המקובלת היא שהבושידו (ביפנית: "דרך הלוחם") הנו קוד ההתנהגות של מעמד הסמוראים (ע"ע), או הבושי (עליו אכתוב בהמשך) ביפן הקדומה, טרום המודרניזציה.


מבחינה היסטורית, בערך באמצע המאה ה -19 עקרונות הבושידו הפכו לבסיס ההכשרה האתית של החברה כולה, כאשר הקיסר החליף את האדון הפיאודלי, הדאימיו, כמוקד הנאמנות וההקרבה. הקוד הזה תרם לעליית הלאומיות היפנית לאחר "הרסטורציה של מייג'י" (1868) ולחיזוק המורל האזרחי במלחמת סין-יפן (1937-1945) ומלחמת העולם השנייה. ההוראה לפי עקרונות קוד זה ננטשה רשמית עם התבוסה של יפן בשנת 1945, אבל אלמנטים של הקוד נותרו טבועים, אף על פי-כן, באומנויות הלחימה היפניות ובספורט היאבקות הסומו.


השימוש בשם בושידו החל במאה ה -16, אך הרעיון של הקוד התפתח בתקופת קמאקורה (1192 - 1333) וכך גם הנוהג לביצוע ספוקו (טקס חיתוך והוצאת המעיים). באותה תקופה הקימה משפחת מינמוטו את השלטון הצבאי הראשון של יפן (בקופו, bakufu), שהינו ממשל המועבר בירושה, בראשותו של מנהיג המכונה שוגון.

במהלך תקופת אדו (טוקוגאווה) (1603–1867) רעיון הבושידו התערבב עם המוסר הקונפוציאני והפך למערכת כוללת שהדגישה מחויבות או תפקיד. הסמוראי הושווה ל"ג'נטלמן המושלם" הקונפוציאני וחונך כי תפקידו החיוני הינו להיות לדוגמא של מעלות נשגבים עבור המעמדות הנמוכים. הודגשה הצייתנות לסמכות, אך ביצוע המשימה והחובה (למעמד) היה במקום הראשון גם אם היה כרוך בהפרה של החוק. את ההבנה עד כמה החובה עמדה מעל כל שאר הדברים ניתן אולי לראות בצורה הטובה ביותר בסיפורם של 47 הרונין מראשית המאה ה -18: על פי הסיפור, הסמוראים שהפכו לחסרי אדון (רונין) לאחר שאדונם נרצח בבוגדנות, נקמו את מותו ואחר כך נצטוו כולם לבצע ספוקו.


מי שהיה בעל ההשפעה הרבה ביותר על קוד הבושידו, היה (22.9.1622 – 23.10.1685) Yamaga Sokō, אסטרטג צבאי ופילוסוף קונפוציאני שחי בתקופת אדו, שקבע את הפרשנות השיטתית הראשונה של המשימות והחובות של מעמד הסמוראים (הלוחמים) ושתרם תרומה משמעותית למדע הצבאי היפני. המחשבה של יאמגה הפכה לליבה המרכזית במה שנודע לימים בשם בושידו (קוד הלוחמים), שהיה האתוס המנחה את צבא יפן לאורך כל תקופת טוקוגאווה (1603-1867) ועד סוף מלחמת העולם השנייה.

התוכן של קוד הבושידו השתנה כשמעמד הסמוראים קיבל על עצמו את החשיבה והפילוסופיה הזן בודהיסטית והקונפוציאנית, אך האידיאלים שלו, שנותרו ללא שינוי, הינם: רוח לחימה ופיתוח כישורים אתלטיים וצבאיים, כמו גם חוסר פחד נוכח האויב בקרב. סגנון חיים צנוע וחסכני. אדיבות, יושר וכבוד אישי זכו להערכה רבה לפי קוד זה, כמו גם "אדיקות הורית" (filial piety, מונח מרכזי בתפיסה הקונפוציאנית, שביטויה הוא גישה של ציות ומסירות כלפי הורי האדם וכלפי אנשים מבוגרים בכלל). עם זאת, החובה העליונה של הסמוראים הייתה כלפי אדוניו, גם אם זה עלול לגרום סבל להוריו.

מקורות:

https://kocho-dojo.com/philosophy/ https://kocho-dojo.com/philosophy/ https://www.britannica.com/topic/Bushido על קונפוציוניזם וקונפוציוס: https://www.gilihaskin.com/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D/ למעוניינים בהרחבה על הסאפוקו: https://www.britannica.com/topic/seppuku#ref1226164 https://www.britannica.com/biography/Yamaga-Soko#ref206477 להרחבה (בעברית: http://www.tzuru.co.il/151139/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%9F

231 צפיות

E-mail: shai.budo@gmail.com Tel: 050-6218325 

© 2016 by Bujinkan Caracal Dojo.

דאי-שיהאן, בוג'ינקאן, נינג'וצו