• Shai Regev

בּאנפּן-פוּגיוֹ - 10,000 אפשרויות אין טעות.

בּאנפּן-פוּגיוֹ Banpen Fugyō 万変不驚

תרגום ועריכה: דאי-שיהאן שי רגב, דוג'ו קרקל

מבוא:

מי שמעורה במשנתו של האצומי סנסיי, בעיקר בשנים האחרונות (טרום פרוץ מגיפת הקורונה), בוודאי נתקל לא אחת במונח "בּאנפּן-פוגיו" (אגב, ההגייה היפנית היא: באמפן-פוגיו", אבל מכיוון שהכיתוב הנפוץ - באנגלית - הוא banpen, אני אמשיך בכיתוב זה). במאמר זה אני רוצה לפתוח ולחשוף בפני חברי (וחברותי) לדרך את משמעות הביטוי הזה, שלמעשה מסביר המון מדרך העבודה של האצומי, הדרך אליה אני שואף ובה אני מנסה לצעוד.

לאחר הרבה חיפושים וקריאה של מאמרים בנושא, הגעתי למסקנה שהמאמר[1] המובא כאן בתרגומי משקף בצורה הטובה והברורה ביותר את משמעות הביטוי המדהים והחשוב הזה.


"[. . .] היקום משותף לכל הדברים וכל רגע הוא מצב של פורענות ספונטנית, לכן הוא נמצא תמיד בתהליך של שינוי. כל דבר יכול לקרות בכל עת. זה באמת שינוי ספונטני. לכן, אני אף פעם לא יוצא נגד הטבע. אני מעדיף את המוח השקט שלעולם אינו מופתע ונשאר נקי מניגודים ומעימותים. ובמילים פשוטות: אין שום דבר שאתה רוצה".

(מסאאקי, 2008 עמ' 215).



“Banpen Fugyō” (万変不驚) by Masaaki Hatsumi


ההתייחסות המוקדמת ביותר למונח זה נמצאת בחומר הלימוד של Hakuun-Ryu Ninjutsu ובהיותה נגזרת מאותה מסורת, אנו מוצאים את אותה הוראה ב- Gyokko Ryu, ב- Koto Ryu, ב- Togakure Ryu וב- Kumogakure Ryu ומקורו ב-Tozawa Hakuunsai בשנת 1156.

הסימנייה הראשונה "מאן" (万) מתורגמת בדרך כלל כ"עשרת אלפים" או משהו שהוא "אין ספור".


"פירושו של 万 הוא "10,000", כלומר "10,000 דברים" וניתן לפירוש גם כ: "מספר עצום של דברים שקיימים ביקום", "כל היצורים החיים", או -"החיים בעצמם". מקורו באידיוגרמת הקאנג'י "man" (מבוטא גם כ-Ban). מציאות, קיום, עבר ועתיד הן פרשנויות אחרות של "man". האלגוריה, המשל, הנו הכוח של "十" בתנועה, כאשר "十" הוא תחילת התנועה, ו-"卍" הוא הסמל כאשר הוא בתנועה מלאה.

(Ruha 2012, עמ' 2012)


הסימנייה הבאה, 変 שהיה בעבר 變 הוא וריאציה מוקדמת של 恋 (הפירוש: מסובך, פלונטר), המתבסס על הסימנייה 夂 (מציין פעולה) "ללכת" במקום סימנייה הבסיס 心, המציין "לב" או "נפש". במהותו, 変 מתכוון ל- "ניסיון להתיר מצב מסובך ולא יציב שמוביל לשינוי". אפשרויות נוספות בעלות משמעות זהה הן: להיות לא רגיל, מדהים או בעל הפרעה פנימית.

אם כן, המשמעות הנגזרת של שני הסימנים לעיל 万変, היא: "כל הדברים שנמצאים בשינוי מתמיד".

מקורה של הסימנייה "פו" 不 הנו בסימנייה של קונכייה ועצמות והיא ציור של דמות הפורשת את זרועותיו כדי לסמן סירוב או שלילה. בכתיבה הוא משמש כ"לא" או "לא-", כדי לשלול את הסימנייה הבאה אחריה.

הסימנייה האחרונה 驚 "gyu", משלבת את הסימניות 敬 (פירוש: להיות נוקשה או זקוף) ו-馬 (סוס), והפירוש הוא: הדיפה פתאומית תוך הפתעה, פחד או הלם.

ביחד, ניתן לקרוא את Fugyō 不驚 כ-"לא להיות מופתע או להיבהל".

מכאן, אנחנו יכולים לפרש את Banpen Fugyō כ-"להתמודד עם אי ודאות ללא הפתעה או פחד".

הסוקה המנוח ה-33 של טוגאקורה-ריו נינפו, Takamatsu Toshitsugu, כתב את הדברים הבאים ביחס לבאנפן פוגיו:

"לאף אחד אין את הידע על אירועי המחר. זה אומר שאנחנו לא יודעים מתי חיינו ייפסקו. עם זאת, אתה לא צריך להיות מופתע מכל סוג של התרחשות. בין אם מתרחש שינוי בתהליך האלוהי, טבעי, אם זו פעולת התקפה אלימה המבוצעת על ידי יריב, או אסון טבע פתאומי. לעולם אל תחוש הפתעה. זו הרוח של Banpenfugyō. "Banpen" פירושו "שינוי" ו-"Fugyō" פירושו "אף פעם לא להיות מופתע". מה שאדם צריך לזכור קודם כל זה לשמור על חייו; זה השכל הישר. יש צורך בבריאות פיזית ורוחנית כדי למנוע תקריות".

(טקמאצו)


השגת מצב "פוּגיוֹ" (ללא הפתעה)

כדי לא להיות מופתע אף פעם, אדם יכול להגיע למסקנה שהוא חייב לצפות לבלתי צפוי. אבל איך משיגים את הפרדוקס הזה?

קיימת גישה לפיה ניתן לאמץ שורה של פרדוקסים כאימון ליכולת ותחושת החיזוי. מטרת התרגיל הזה היא לצמצם את זמן התגובה שלוקח למוח להסתגל למצוקה, וגם למתן את ההשפעות השליליות של הלחץ כאשר מתמודדים עם המצוקה האמורה. יש לציין שמטרת השיטה היא למעשה מעין שטיפת מוח עצמית באמצעות ניצול של נוירופלסטיות[3], פעולת חזרה על משימה עד שהקולטנים העצביים של המוח פיתחו מסלולי נוירו חזקים מספיק ניתן לבצע את הפעולה או המשימה ללא כל מאמץ או אפילו מחשבה מודעת.

שלושת הפרדוקסים הם: "הכל משתנה", "לכל דבר יש חריג" ו"הכל בא בשלשות". חלק מהרעיונות הללו יגרום לחלק מהקוראים לגלגל את עיניהם ולהניח את המאמר הזה מיד, שכן כל אלה הם רעיונות נפוצים ותחבולות ("טריקים") נפש ואמירות שמשתמשים בהן בדרך כלל במערב. עם זאת, כאשר כולם באים ביחד ומאוגדים בתבנית, במודל הזה וכמובן מתורגלים לזמן מה, אפשר להגיע במהירות להבנה וליכולת של ההצלחה להתמודד עם אי ודאות ללא הפתעה או פחד.


1. חוק השינוי.

החוק הראשון מגיע מהפילוסוף היווני הפרה-סוקרטי, הרקליטוס (535–475 לפנה"ס). או ליתר דיוק, אימרה שנבנתה על ידי סימפליציוס, ניאו-אפלטוניסט מאותה תקופה. לפי התיאור שלו, הפילוסופיה הכוללת של הרקליטוס מתמצתת כך:

"כל הישויות נעות. שום דבר לא נשאר במקומו".

(Plato, n.d., p. Crat. 401 section d line 5)

ואחר כך הוסיף:

"הכל משתנה ושום דבר לא נשאר דומם ... ואתה לא יכול להיכנס פעמיים לאותו זרם מים".

(Plato, n.d., p. Crat. 402 section a line 8)


כאן הרעיון ש- "הכל זורם", ו- "הכל משתנה" הם כלים רבי עוצמה כנגד הדאגה שמה שאנו דואגים לו, אוהבים וקשורים אליו, עלול לעזוב אותנו יום אחד, תחושת השלווה שלנו תשתבש מתישהו, הפרארי היקרה שלנו כמובן תתבלה ותפסיק לתפקד ויקירינו ימותו בשלב מסוים יעזבו אותנו. "הקבוע היחיד הוא השינוי" הוא גם ציטוט נפוץ בתרבות שלנו, אך יחד עם זאת אנו חושקים במה שאיננו יכולים לשמור.

עם זאת, אלו שלומדים את הלקח הזה לעומק, שום הפסד לא יביא אותם לייאוש. הם יבינו שמה שנמצא עכשיו בידיהם לא יהיה שם מחר. על ידי הקבלה של מהות זו אנו יכולים לקבל את השינוי הבלתי נמנע, לוותר על הלחצים של ניסיון חלוש לשמור על מה שאיננו יכולים ולהשתנות בדיוק כפי שהטבע עושה; ללא היקשרות או היסוס ממושך.

ב"עשרת אלפים שינויים", הכוונה היא ל-"כל הדברים", "כל המצוקות והקשיים", "כל האפשרויות הספונטניות, הפתאומיות". בעצם, כל דבר שיכול לקרות, כדי לבנות הרגל של ציפייה לשינוי. אנחנו יכולים להיות מוכנים לכל מכשול ומצוקה ספונטנית שנכנסת ומגיעה לחיינו.


2. חוק הציפייה.

זהו "פרדוקס החריגה", כלומר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, לכל ודאות קיים חוסר ודאות, והוא דומה ל-"פרדוקס השקר" ("המשפט הבא הוא נכון; ההצהרה הקודמת היא שקרית"). כאן, בכל ודאות שתהיה לך, עליך להכיר בכך שיש דרך שהיא לא נכונה. באמצעות משתנים פוטנציאליים רבים, מחשב יכול לפרש באופן שגוי את 1 כ-0 ותקלה בלתי צפויה יכולה להתרחש במערכת; אתה חושב שלעולם לא תסיים את החיבור הזה בזמן, אבל אז אתה מבין שיש חריג ל"אף פעם" הזה, אתה פשוט מקריב דברים אחרים בסדר היום שלך כמו שינה; ביצעת את הטלת הכתף הזו בג'ודו מאה פעמים, אבל הפעם נכשלת.

כל אלה הם דברים שבהם אם ציפיתם לחריגה מהתוצאה שאותה ציפיתם לקבל, אז לא תופתעו. זה בתורו מוביל לחופש מציפייה.

שני החוקים הללו מכסים את הרעיון של Banpen Fugyo, אולם הם לבדם פשוט מגבילים ועלינו לזהות את דפוס השלבים הבאים של הספונטניות של החיים.


3. חוק השלישיות.

כאן אנו מגיעים לחוק השלישי: חוק השלושה. לשם כך אנו מתעמקים במספר 42 של הגשטאלטים של גוטשלק (Gestalts), סדרה של רעיונות הממחישים צורות חדשניות של הארגון והפרשנות של המתמטיקה, מאת ולטר גוטשלק. כאן מסביר המחבר מתמטית שכל הדברים הטובים מגיעים בסדרה מחזורית של שלשות.

בקיצור, כל הדברים באים בתבנית של שלשות; אם יש רק שניים ממשהו, השלישי עוד לפנינו, אם יש ארבעה ממשהו, זו תחילתה של סדרה חדשה של שלושה. היכולת לדעת שמשהו מגיע אחר כך מזכירה לך להישאר על המשמר. ביפן יש פתגם שאומר:

"כאשר את פוגע בקרקע הדק את הקסדה".

יש פואמה של Manorhita, המאסטר הבודהיסטי ה-22:

"המוח עוקב אחר עשרת אלפים הנסיבות ומשתנה בהתאם; השינוי הוא באמת לא מוגדר. עקבו אחר ההווה והכירו את הטבע שלכם; בלי עליזות, בלי צער."




תוספת שלי:

לפני כשבועיים, בתחילת חודש דצמבר 2021, יצאתי עם קבוצת חברים לרכיבת אופניים במדבר יהודה. רכיבה כזו מספקת לא מעט זמן איכות למחשבות ולניקוי ראש. מכיוון שלפני כן התעמקתי בקריאת מאמרים על אודות הבאנפן-פוגיו, טבעי שהנושא הטריד אותי וצף לי במחשבות במהלך הרכיבה.

כפי שניתן לראות מהמאמר שלעיל, רוב, או כל העוסקים בנושא, מנסים לבאר את פשר ה-"אין סוף אפשרויות", אבל לי קפצה פתאום השאלה: "רגע, מה זו טעות? "ואז אני נזכר במילים של האצומי "no power", ודני, המורה שלי, שאומר לי: "אל תעבוד עם כוח!" ומתחיל לחשוב ש-"טעות = עבודה כוחנית". אני ממשיך ברכיבה ואז עולה המחשבה: "רגע, מה זו עבודה כוחנית??" ואז אני נזכר בחברי היקר פיט ריינולדס ובדני ובטנאקה ובשיהאנים היפניים ובשיעורי הפיזיקה מבית הספר התיכון ועולה בי מחשבה: "אני מפעיל כוח כאשר היריב מגלה התנגדות...", ואז צצה ועולה ההארה: "טעות היא כאשר אני מנסה לבצע טכניקה כנגד התנגדות של היריב" ומכאן כבר קצרה מאוד הדרך לפירוש הבא: הדרך הנכונה של הבאנפן-פוגיו היא לחפש את נקודת אי-ההתנגדות של היריב! ואם נסתכל על העבודה של האצומי נראה שזה בדיוק מה שהוא עושה (וכך רוב המורים היפנים הוותיקים): הוא עובר מטכניקה לטכניקה, עד שהוא מוצא את "החור" בו אין התנגדות של היריב ואז הוא מבצע את המהלך המכריע!

הערה/הרחבה חשובה: וכדי להצליח בכל זה חייבים לשמור על עוד נושא אותו מדגיש מאוד האצומי סנסיי: חייבים לשמור על control !


אני מקווה שאני צודק בפרשנות ומקווה שהדברים יעזרו למי שרוצה ללכת בדרכו של האצומי. "הדרך להשיג את מה שאנחנו רוצים, תוך עשיית העולם למקום טוב יותר".

 

References:

Masaaki, H. (2008). Unarmed Fighting Techniques of the Samurai. (L. Crocker, Trans.) Tokyo: Kodansha International.

Plato. (n.d.). Cratylus. Retrieved 07 22, 2013, from Perseus Digital Library: http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0171%3Atext%3DCrat.%3Asection%3D401d

Ruha, P. (2012, July 22). Att avkoda densho och makimono. Retrieved Auguest 24th, 2012, from Iwato 1810 ~ イワト : SKILLFUL MEANS: 十方折衝: http://iwato1810.wordpress.com/2012/07/13/att-avkoda-densho-och-makimono/

Takamatsu, T. (n.d.). Wise Words. Retrieved December 14, 2012, from Bujinkan Carroll Dojo: http://www.bujinkancarrolldojo.ie/banpen.php

[1]למתעניינים, מקור המאמר הוא: https://medium.com/classical-martial-arts/banpen-fugyo-9bbbc64a9487 [2]צלב הקרס הוא סימן למזל טוב בסנסקריט. [3]הפלסטיות של מערכת העצבים, הנקראת גם גמישות מוחית, היא יכולתה של מערכת העצבים להשתנות בהתאם להתנסותו של הפרט עם הסביבה. היא מאפשרת למערכת העצבים להתאים את פעילותה לשינויים בתנאים הסביבתיים, על סמך ניסיון קודם של הפרט ותהליכים של למידה. ברמה התאית, גמישות מוחית מתאפשרת על ידי שינויים בקשרים בין נוירונים ועיצוב מחדש של סינפסות בהתאם לסביבה. המונח "פלסטיות" זכה לביסוס מדעי במחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר עדויות רבות הראו כי אזורים שונים במוח יכולים להשתנות לאורך כל החיים וגם במהלך הבגרות. על אף שרעיון הפלסטיות מנוגד לגישה לפיה המוח יכול להשתנות רק בילדות המוקדמת, ישנן הוכחות לכך שהגמישות המוחית אינה יציבה לאורך כל החיים וכי בילדות ישנן תקופות קריטיות, בהן הרגישות הסינפטית למניפולציות סביבתיות גבוהה יותר וקל יותר לארגן מחדש את הרשתות העצביות. במהלך הבגרות, הפלסטיות הסינפטית פוחתת אבל מתקיימת יכולת לשלוט בה ולווסת אותה על פי הצורך של האורגניזם. דוגמאות רבות המעידות על הפלסטיות המתרחשת במערכת העצבים באות לידי ביטוי בתחומים שונים- מתגובות לפגיעה מוחית עד למצבים רפואיים כגון כאבים כרוניים, כאבי רפאים (כאבי פנטום) או דיסטוניה פוקאלית. בנוסף, נטען כי מגנונים של פלסטיות ניתנים לשינוי ולשיפור על ידי פעילות גופנית, מדיטציה או אימון מוחי.

28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול