סוד הקסם היפני: אורה ואומוטה: גלוי וניסתר באמנויות הלחימה - Ura and Omote

עודכן ב: יול 21



The eagle glides over the clouds and silently pounce the pray

As usual, under the Hebrew version, you'll see the English one.


כל מי שמתעניין ביפן, ועל אחת כמה וכמה מי שביקר בה והכיר מעט את אנשיה, יודע ש-"קשה לנו להבין את היפנים", ש-"ההתנהגות שלהם שונה מאוד משלנו" ובעיקר ש-"הכל שונה שם". אני סבור שקצה החוט להבנת היפנים הנו הכרת המושגים אוּרה ואוֹמוֹטֶה. במאמר זה אנסה להאיר מעט את המושגים ואת משמעותם עבור ההולכים בדרך הנינג'וצו.

למושגים אוּרה ואוֹמוֹטֶה קיימים מספר פירושים בעברית. פירוש אחד הינו פנימי (אוּרה) וחיצוני (אוֹמוֹטֶה). פירוש נוסף הינו נסתר (אוּרה) וגלוי (אוֹמוֹטֶה). הפירוש תלוי במשמעות/תוכן המשפט ובהקשר/בשימוש במילה. בהיבט הפיזי, ניתן לראות זאת בטכניקות השונות בנינג'וצו, למשל: אורה-גיאקו (נעילת בריח פנימית) ואומוטה גיאקו (נעילת בריח חיצוני). אבל המשמעות של המושגים הללו גדולה ועמוקה הרבה יותר מאשר ההיבט הפיזי. המשמעות הגדולה ביותר לדעתי הינה התרבותית: אנו עדים לכך למשל בשינויי ההתנהגויות של היפנים (כולנו מכירים את הסיפורים על היפנים שמתנהגים בצורה מסויימת בעבודה ובצורה שונה לחלוטין בשעות הפנאי), אבל מעטים מכירים ומבינים את המשמעויות העמוקות יותר של המושג. ניתן לראות זאת למשל בשפה וצורת דיבור שונה משלנו, באמירות שנשמעות לנו - כישראלים - בצורה מסויימת, אבל כוונתם שונה לחלוטין עבור היפנים. ההבנה לדעתי קשה במיוחד לנו, כישראלים, בשל הפער התרבותי הענק: אנחנו ידועים במוחצנות שלנו ("אומוטה") והיום-יום שלנו נעדר כמעט לחלוטין את ה-"אורה", את ההפנמה פנימה. לעומת זאת, מי שביקר ביפן (ובעיקר נסע ברכבות...), נוכח בשקט היפני ובמידת "המופנמות" שלהם. המשמעות של המונחים הללו ממשיכה להעמיק הלאה, ואינה מוגבלת רק להיבטים חיצוניים, כמו שפה וטכניקות פיזיות בלחימה, אלא מגיעה גם לכל ההתנהלות וההתנהגות. הדבר המרתק עבורנו, כתלמידים וכעוסקים בנינג'וצו, הנו המשמעויות שהמונחים הללו מקבלים באמנות שלנו: כל פעולה, כל מעשה וכל הווייתנו אמורה להפנים בסופו של דבר את האורה והאומוטה, את הסמוי והגלוי, הפנימי והחיצוני.

גם הלימוד של אמנות הלחימה שלנו מבוסס על המושגים הללו - של גלוי וסמוי/פנימי וחיצוני.

בבוגינקאן, כמו בעוד אמנויות לחימה מסורתיות יפניות, מחלקים את הלמידה ל-3 שלבים:

  1. שודן -Shoden - 初伝 - שהוא השלב הראשוני. כאן מלמדים את הטכניקות עצמן, הטכניקות "הנקיות".

  2. צ'ודן - Chuden - 中伝 - שלב הביניים, בו נלמדים המעברים בין הטכניקות.

  3. אוקודן - Okuden - 奥伝 - זהו "השלב הפנימי", "המיסטי". הרובד שנמצא מאחורי הטכניקות. זו "מהות" העבודה. חלק זה, הפנימי, אינו ניתן להעברה מילולית וגם לא ע"י צפייה בסרטים. את החלק הזה אפשר להבין רק על-ידי נוכחות באימון ומגע פיזי עם המורה.

החלוקה הזו מדגישה את נושא חשיבות ההוראה, הלימוד והמורה הנכון: השודן והצ'ודן הינם "הלימוד הטכני" ומשתייכים לרובד הגלוי, רובד ה-אומוטה, ואילו האוקודן הנו פנימי ועמוק ונמצא ברובד האורה, הרובד הסמוי. חלוקה זו מבהירה היטב מדוע אי-אפשר ללמוד אמנות לחימה יפנית דרך סרטוני ווידאו ובהנחייה מרחוק, בהם ניתן לראות רק את ההיבטים הטכניים של העבודה, אלא רק על-ידי מפגש אישי, פנים אל פנים, עם מורה אמיתי שיכול להעביר את הרבדים הפנימיים של האמנות. והדבר מקבל משמעות רבה ועמוקה הרבה יותר בלימוד הנינג'וצו, אמנות שמעצם מהותה מבוססת על הנסתר והסמוי מהעין, על האוּרה...

כשאני מבין זאת, אני מבין את החוכמה והאמת הגדולה שנמצאת במשפט האהוב על האצומי סוקה: Keep going!, תמשיכו ללכת, תמשיכו ללמוד! כי בנינג'וצו אין מצב בו נגמרת הלמידה שלנו וכל עוד אנו חיים אנו מחוייבים להמשיך ללמוד, ואולי יום אחד, לפני שנעבור ל-"שדות הצייד הנצחיים" נבין משהו...

שיהאן שי רגב (דאן 15).

בוג'ינקאן דוג'ו קרקל.


להרשמה לקבלת מאמרים ועדכונים שלחו עם כותרת "מצטרף/ת" למייל: shai.budo@gmail.com

Anyone who is interested in Japan, and even more so who has visited it and knows its people little, knows that "it is difficult for us to understand the Japanese", that "their behaviour is very different from ours" and most importantly that "everything is different there". I think the end of the thread for understanding the Japanese is the understanding of the concepts Ura and Omote. In this article, I will try to shed some light on the concepts and their meaning for the ninjutsu path.


There are a number of interpretations in Hebrew (so in English) for Ura and Omote. One interpretation is internal (Ura) and external (Omote). Another interpretation is occult (Ura) and bare (Omota). The interpretation depends on the meaning/content of the sentence and the context/use of the word. In the physical aspect, this can be seen in the different techniques in Ninjutsu, for example, Ura-Gyaku (internal joint lock) and Omote Gyaku (external joint lock). But the meaning of these concepts is far greater and deeper than the physical aspect. The biggest meaning, in my opinion, is cultural: We witness this for example, in the behavioural changes of the Japanese (we all know the stories of the Japanese who behave in a certain way at work and quite differently at leisure), but few recognize and understand the deeper meanings of the concept. This can be seen, for example, in a different language and form of speech than ours, in statements that sound to us - like Israelis (and western) - in a certain way, but their intent is quite different for the Japanese. In my opinion, the understanding is particularly difficult for us, as Israelis, because of the huge cultural divide: we are known for our extrovert ("Omote") and our day-to-day is almost completely absent from the "Ura", the internalization. In contrast, those who have visited Japan (and mostly travelled by trains...) are present in the Japanese silence and their "introvert" degree.

The meaning of these terms goes deeper, and is not limited to external aspects, such as language and physical techniques in combat, but also reaches into all conduct and behaviour. The fascinating thing for us, as students and practitioners of Ninjutsu, are the meanings these terms have in our art: every action, every act and every being is ultimately have to internalize the Ura and the Omote, the latent and the visible, the inner and the outer.


The study of our martial arts is also based on these concepts - of visible and covert/internal and external. Bujinkan, as in all traditional Japanese martial arts, divides learning into 3 stages:

  1. Shoden - 初 伝 - which is the initial stage. Here the techniques themselves, the "clean" techniques, are taught.

  2. Chuden - 中 伝 - The intermediate phase, where the transitions between the techniques are studied.

  3. Okuden - 奥 伝 - This is the "inner stage", "the mystic stage". The tier that is behind the techniques. This is the "essence" of work. This part, the inner part, is neither verbally transferable nor by watching movies. This part can only be understood by the presence of training and physical contact with the teacher.

This division emphasizes the importance of the right teaching, learning and teacher: The Shoden and the Chuden are the "technical learning" and belong to the overt layer, the Omote layer, while the Okuden is internal and deep and is in the Ura layer, the latent layer. This division makes it clear why Japanese martial arts cannot be studied through video and remote guidance, where only the technical aspects of the work can be seen, but only through a personal, face-to-face meeting with a real teacher who can convey the inner layers of art. And this takes on a much deeper meaning in the study of Ninjutsu, an art whose essence is based on the Hidden and the covert from the eye, on the Ura ...


When I understand this, I understand the wisdom and great truth that lies in the favourite sentence of Hatsumi Soke: Keep going! Keep going, keep learning! Because in the Ninjutsu there is no state where our learning ends and as long as we live we are bound to keep learning, and maybe one day, before we move to the "eternal hunting fields", we will understand something... Shihan Shai Regev (Dan 15). Bujinkan Dojo Caracal


Subscribe to receive articles and updates with the title "Joining" to Email: shai.budo@gmail.com

165 צפיות

E-mail: shai.budo@gmail.com Tel: 050-6218325 

© 2016 by Bujinkan Caracal Dojo.

דאי-שיהאן, בוג'ינקאן, נינג'וצו