חקור את עולם הקאטה מעבר לכוריאוגרפיה קבועה. גלה כיצד אומנויות לחימה, פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית ופיתוח עצמי משתלבים לחוויה מעמיקה ומותאמת אישית.
מבוא:
הקאטה היא חלק מובנה באמנויות הלחימה היפניות, אך יש חילוקי דעות באשר למשמעותה ותפקידה. המאמר המצורף מתעסק בתפקיד הקאטה במערך הלימוד של המתאמן בבודו-טאיג’וצו של הבוג’ינקאן.
מה היא מטרת הקאטה?
קאטות הן סדרות תנועות מסודרות שמשמשות לאימון ולהבנת העקרונות הסותרים שבמאמץ הקרבי. הן מכילות תנועות פיזיות, טכניקות וגם רקע פילוסופי. כל קאטה מספרת סיפור ומציינת עקרונות קרביים מסוימים. הן משמשות ככלי להבנת התנועה, האיזון, הזמן והמרחק בקרב. כשאנו מבינים את הקאטה, אנחנו מתקרבים להבנת הקרב בצורה עמוקה ומעמיקה. כמו כן, הן מסייעות בפיתוח התודעה הקרבית והפילוסופית של המתאמן. התפיסה המקובלת בקרב מתרגלי אמנויות הלחימה היא שהקאטה היא תבנית מאוד ברורה ומדויקת של סידרת פעולות הגנתיות והתקפיות שאמורה להביא את המתמודד לעליונות בקרב. כאשר התנועות טמועות בנו, נוכל לסמוך על גופנו שיעשה את הדבר הנכון בזמן אמת. כמו כן, לקאטה מטרות נוספות: שיפור היציבה, לימוד ותרגול העקרונות החשובים ביותר בעת לחימה, שיפור קואורדינציה ושליטה במרחב.
במקרה הזה, אנחנו מנסים להתרחק מהקרב הכאוטי ולהעביר את העיקרון של הקאטה. כשאתה מתאמן באומנויות לחימה כמו Bujinkan Budo Taijutsu ועושה טכניקות ו"קאטות", חשוב להבין שהמטרה היא להעביר את העקרון ולא לבצע את הקאטה בצורה מושלמת כמו ריקוד. כל פרשנות היא סובייקטיבית, ולכן חשוב להבין את העיקרון שהקאטה מנסה להעביר. לעולם לא תוכל לבצע את שילוב המהלכים שבקאטה בקרב אמיתי.
מקרה להדגמה - קוקו (Koku) קאטה
אקח לדוגמא את ה-Koku קאטה, שפירושה "חלל ריק", מפרק Jo Ryaku No Maki של גיוקו-ריו:
אוקה וטורי עומדים ב- גאשו (gasho) נו קמאי.
אוקה עושה צעד קדימה עם אגרוף jodan ימין.
טורי צועד אחורה וימינה (פנימה), תוך פתיחת הידיים ממצב גאשו והנפת יד ימין לאחור ולמעלה ומבצע uke שמאלי (בלימה) ואומוטה-שטו עם יד ימין על הזרוע התוקפת.
טורי מעביר את משקלו קדימה ומבצע אומוטה-שוטו ימני על ההושי או ה- jakkin הימני של Uke מלמטה.
אוקה בועט ברגל ימין, טורי צועד יוקו ארוקי ברגל ימין אל החלק החיצוני של הבעיטה ובועט ב-קרי קאיישי עם רגל שמאל לשוק הבועט של Uke.
כשטורי נוחת, הוא מכה את החלק האחורי (ura) של האוקה ב-בוצומצו (שריר הגב האורכי - quadratus lumborum) עם בושי קן שמאלי (ישירות, כמו חנית).
(למדו את הקאטה בצורה מדויקת ותתאמנו עליה באופן קבוע. כמו כל דבר, זה דורש זמן והתמדה. בהצלחה באימונים! 😊🥋)
יש לזה קודן ("לימוד בע"פ"):
אם מעולם לא עשית את הקאטה הזו לפני כן. אז אני מציע לך למצוא מורה שיוכל להראות לך אותה. כמו כל דבר, לוקח זמן ללמוד ולתקן את הביצוע. זה תיקון שלא נגמר, כי אתה לא יכול להשיג את השלמות במכה אחתומכיוון שהמוח האנושי הוא מאוד שכחני, אתה צריך לחדש ולתרגל ללא הרף, וכדי להגיע עד לנקודה שבה אתה יכול לעשות את זה באופן אוטומטי לוקח עשרות שנים של אימון.
הקאטה עצמה היא פרשנות של העיקרון, היא נסיון ללמד אותו. אם תתאמן רק על ביצוע הצורה, על הטכניקה, בלי להבין את העיקרון שמאחוריה, לעולם לא תבין אותו; אתה תהיה תקוע בצורה החיצונית ולעולם לא תוכל להתאים אותה למצב אמיתי וזה יהיה חסר ערך! המטרה של ביצוע אימון מסוג זה הוא ללמוד להשתחרר כדי שנוכל לפעול בצורה מיטבית בכל מצב.
כפי שאמרתי קודם, כל פרשנות היא סובייקטיבית, אז אתן את הפרשנות שלי למשמעות הקאטה הזו. אתם יכולים לקבל את זה או לא לקבל את זה, זו הפרשנות שלי. לאחר שביליתי 52 שנים באימונים באומנויות לחימה ואני מחזיק בתעודת ג'ודן שיהן מאז 2016 (הערה שלי: הכותב הוא Trevor והדברים נאמרים בשמו).
הפרשנות שלי. ל-קוקו קאטה. "חלל ריק"
בלי לחזור על הפרטים אותם פירטתי למעלה, כשהיריב תוקף אותי אני מתרחק בשנייה האחרונה ואז הוא תוקף שטח ריק, כדי לקבל/לספוג את מכת התגובה שלי שפוגעת בזרוע שלו. הוא מנסה לבעוט בי ומכוון את הבעיטה למקום שהוא חושב שאני נמצא, אבל אני עושה יוקו-ארוקי ומחליק מסביב לבעיטה כדי לבעוט בו בבעיטה נגדית (קרי-קיישי) בשריר השוק הבועט (שריר התאומים), מה שגורם לו להסתובב ולפנות לכיוון המרוחק ממני, אז אני מכה אותו באמצעות בושי ("דקירה" עם האגודל) לתוך ה-quadratus luborum שלו (שריר הגב הצידי). זה יוציא ממנו את הנשימה ואם תעשה את זה נכון הוא יתמוטט על הקרקע. זו צורת הביצוע, אבל זה אינו העיקרון!
העיקרון הוא לעולם לא להיות איפה שהיריב חושב שאתה נמצא. כל התקפה של היריב מוצאת חלל ריק ומכאן השם. אם אתה מבין את העיקרון הזה אתה יכול להשתמש בקאטה זו כדוגמה לעיקרון החלל הריק.
כשמפנימים את העיקרון הזה, הצורה מתפרקת להבנה שמגיעה הרבה יותר רחוק ממה שהמקור מלמד והעיקרון הזה גם משתלב בעקרונות אחרים כמו ב- Muto-dori (יד ריקה מול נשק). לכל קאטה יש את ה"קודן" – "התורה שבעל-פה" – שלה, שמתלווה אליה. אבל תורה זו אינה מיועדת למתחילים והיא מאוד מתקדמת. הלימוד נעשה בכוונה בצורה כזו שתבין את העיקרון והדברים רק אם אתה מתאמן. אם אתה מבין, מעולה! אם לא, מצא מדריך איכותי שיוכל ללמד אותך.
הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית והקאטה
כדי להעמיק את ההבנה שלנו על תפקיד הקאטה באומנויות הלחימה, במיוחד תחת ה- Bujinkan Budo Taijutsu , חיוני להתעמק ולהבין כיצד הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית מעשירה את ההבנה והיישום של צורות אלו אצלנו. הרחבה זו נועדה להבהיר את הקשר המורכב בין אקזיסטנציאליזם לקאטה, ומציעה פרספקטיבה רחבה יותר למתרגלים ולחובבים כאחד.
האקזיסטנציאליזם, בבסיסו, מדגיש את האינדיבידואליות, את החופש ואת החוויה הסובייקטיבית של ההוויה, הוא טוען שהקיום קודם למהות ואומר שבני אדם מגדירים את המשמעות שלהם בחיים באמצעות פעולותיהם ובחירותיהם במקום לדבוק במושגים או תפקידים מוגדרים מראש. גישה פילוסופית זו מהדהדת עמוקות עם התרגול של קאטה, שכן היא מדגישה את החשיבות של ביטוי אישי והתאמה במסגרת הצורות המסורתיות.
בהקשר של אומנויות לחימה, אימוץ נקודת מבט אקזיסטנציאליסטית מעודד אותנו לראות את הקאטה לא כרצפים נוקשים ובלתי ניתנים לשינוי, שיש לשכפל, אלא ככלי לביטוי הפרשנויות והתגובות הייחודיות שלנו לתרחישי לחימה. חופש פרשני זה הוא מכריע, שכן הוא מתיישב עם המסע של אמן הלחימה לגילוי עצמי ושליטה אישית. כל מתרגל מביא את ה"עצמי" שלו לקאטה ועושה בחירות והתאמות המשקפות את ההבנה, היכולות והנסיבות שלו.
שילוב האקזיסטנציאליזם במחקר שלנו על הקאטה מזמין אותנו לשאול ולחקור את ה"למה" העמוק יותר מאחורי כל תנועה ורצף, זה מניע אותנו אל מעבר למכניקה בלבד ודוחף אותנו לגלם את העקרונות והכוונות העומדים בבסיס כל טכניקה. עמדה פילוסופית זו מטפחת הלך רוח של צמיחה וגמישות, המעדיף פעולה על פי עקרונות, על פני פעולה על פי נוסחאות מקובעות, ומעדיף יכולת הסתגלות והתאמה על פני דבקות ושמרנות.
כאשר מלמדים או מתרגלים קאטה, אימוץ פרספקטיבה אקזיסטנציאליסטית פירושה הכרה בכך שכל מתרגל נמצא במסע ייחודי, שבו המהות האמיתית של אומנויות הלחימה טמונה לא בשכלול צורות אלא בחתירה הבלתי פוסקת אחר משמעות ויעילות אישית. גישה זו מבטלת את המיסטיקה של הקאטות, והופכת אותן משרידים היסטוריים לביטויים חיים של אומנות לחימה המתפתחת עם כל דור.
על ידי אימוץ האקזיסטנציאליזם, אנו מכירים בכך שהעיסוק שלנו בקאטה הוא השתקפות של החיפוש שלנו אחר משמעות בתוך אומנויות הלחימה. כשם שהאקזיסטנציאליזם מלמד אותנו לחצוב את דרכנו בחיים, הפרשנות וההתאמה של הקאטה מאפשרת לנו לנווט במורכבות הלחימה והביטוי האישי. התאמה פילוסופית זו מעשירה את התרגול שלנו, מעניקה לו עומק, מטרה ותחושה עמוקה של אינדיבידואליות.
בעודנו ממשיכים במסע לימוד אמנויות הלחימה שלנו, עלינו לשאת את הפרספקטיבה האקזיסטנציאליסטית הזו איתנו - לראות את קאטה לא ככוריאוגרפיה בלבד, אותה יש לשכפל, אלא כביטוי דינמי של הווייתנו, כפלטפורמה לחקירה, הסתגלות והעמקת ההבנה שלנו בלחימה. הלך הרוח הזה לא רק ישפר את המיומנות הטכנית שלנו אלא גם יעשיר את הממדים האישיים והפילוסופיים של התרגול שלנו
כמו שהאצומי אמר פעם: "כולכם עשויים להרגיש שזה קשה מדי להבנה ואתם לא יכולים לעשות את זה; אבל באמת שזה בסדר, אם אתה לא יכול לעשות את זה אתה פשוט תמות, זה הכל".
קרדיט: המאמר נכתב על ידי Trevor John Havarðrמ- Tesshin Ryu Dojo ב-30.4.2024 ותורגם ונערך על ידי, בהרשאה מהכותב.
Comments