top of page
  • תמונת הסופר/תShai Regev

קוּקאן - Kukan

עודכן: 14 בינו׳

מבוא קצר:

מי שעוקב/ת אחר הפוסטים שאני מפרסם בבלוג, יודע/ת שאני משתדל לפרסם רק חומר מקורי שלי - אם זה מאמרים שאני מייצר, חלקם נובעים מתוך מחשבותי ונסיוני וחלק הם פרי מחקרים שמתבססים על מקורות מידע שונים. אבל הפעם חיפושי הובילו אותי למאמר שבשל חשיבותו החלטתי להביאו כמקורו, בתרגום שלי. המאמר דן במושג בו האצומי התחיל להשתמש לפני כ-25 שנה ומאז רבים בבוג'ינקאן משתמשים בו, אבל תמיד היתה לי תחושה של "חוסר שלמות", של איזה פספוס בתרגום המתלווה להסברים שקיבלתי לגביו. כשקראתי את המאמר הזה, אותו כתב דאי-שיהאן אד לומקס לפני יותר מ- 20 שנה(!), הרגשתי שסופסוף מצאתי את המנוחה, שמצאתי את הפירוש הנכון! לכן יצרתי קשר עם אד והוא אישר לי לפרסם את המאמר ולתרגמו לעברית. אז, לחברים מהבוג'ינקאן: אני מציע שתקראו את המאמר בעיון והעמקה רבים, כי הדברים הללו נמצאים לדעתי בבסיס פילוסופיית העבודה, ההוויה והלחימה של האצומי, של הבוג'ינקאן ושל הנינפו. היישום אינו פשוט ודורש המון תרגול ולמשך כל החיים.

מכיוון שחלק מן ההסברים עלולים להישמע מעט לא ברורים (לפחות לי הם נשמעו כך, לאחר מספר קריאות), הרשיתי לעצמי להוסיף - בסוגריים המרובעים - פרשנות משלי.

אז שיהיה בהצלחה לכולנו! Keep going!

 

הרהורים על האימונים/אד לומקס


באמצע השיעור, בינואר 1999, האצומי סנסאי התחיל לדבר על מרחק ומיקום נכון ביחס ליריב שלך ועשה לי היכרות עם המילה היפנית "קוקאן", שתורגמה בזמנו ל"מרווח/רֶוָח", אולם האצומי סנסיי עצמו תרגם את המילה כ-"רוגע/רפיון" וזה היה הרבה יותר הגיוני בעיני, שכן מרחק ומיקום נכון תלויים לחלוטין הן בזמן והן בהקשר [הסבר שלי: ביצוע פעולה מסויימת דורש להיות במיקום מסויים ולא כל מיקום מתאים ונכון לביצוע כל פעולה/כל טכניקה]. די ברור אם כן שכדי להיות במיקום הנכון [לביצוע טכניקה מסויימת] תלוי מתי אתה נמצא שם. זה גם הזכיר לי את הדבר הבסיסי בנושא התזמון: שאם קראת נכון את התרחיש והצבת את עצמך במיקום הנכון, אתה תגלה שיש רגעים של זמן פנוי בקרב, שבהם תוכל להעריך מחדש את התרחיש. לא ניתן לתרגם את זה רק כמרווח [פיזי], מכיוון שיש כאן גם את מרכיב הזמן, ולכן התרגום של האצומי למילה כ-slack - רוגע - הוא הרבה יותר מתאים.

זה גרם לי לחשוב שהאצומי סנסאי מדבר על הרבה יותר מאשר סתם על מרווח או מרחק. להבנתי, מה שהאצומי סנסאי מציע, הוא שעל ידי הבנה נכונה של כוונת היריב שלך, אתה יכול למקם את עצמך בעמדה הנכונה וכך להרוויח לעצמך את פרק הזמן הנדרש על מנת להעריך מחדש את התרחיש ולהבטיח לעצמך תוצאה מוצלחת [של העימות]. פירוש זה הולך יד ביד עם הערות אחרות שהוא השמיע באותו זמן, בנוגע להקטנת היריב שלך לאפס. בהקשר של האימון, היה די ברור שהוא מדבר על הקטנת כוונת היריבים שלך לאפס, מה שהבנתי גם שזה אומר להביא אותו למצב נפשי שבו אתה יכול לתמרן אותו.

ההבנה הזו שלי אינה בגלל שהיפנית שלי טובה יותר מאשר של המתרגמים שהיו שם, אלא יותר בגלל שלא הקשבתי כל כך למילים שנאמרו שם, כמו למשמעויות (התחושות) שהאצומי סנסיי ניסה להעביר. האצומי סנסיי שם לב די בקלות שאני לא מבולבל ממה שהוא אומר, כמו שהיו האחרים שם, ושדבריו איכשהו הכו ופתחו בי פתח של הבנה, אז הוא ביקש ממני לנסח חלק מהמחשבות שלי במילים לטובת אחרים.

סנסיי הוסיף והעיר שאנשים צריכים לאפשר לעצמם קצת רוגע בחייהם, והרחיב את זה למשמעות של מעבר לרק "לתת לעצמם קצת זמן פנוי", אלא למקום של להיות סבלניים עם עצמם בהשגת המטרות שלהם ולאפשר לעצמם להיות מאושרים.

לכל הקרבות יש בסיס פסיכולוגי חזק; עוצמת הכוונה של היריב והתגובה שלך אליה, קובעים במידה רבה כמה הרוגע/חופש יהיה לך בקרב. על ידי שמירה על מצב רגוע, אתה נותן לעצמך את השלווה הנפשית הנדרשת כדי להגיב כראוי, דבר שבתורו מעמיד אותך במצב טוב יותר ויוצר "זמן פנוי". על ידי הרס כוונת היריבים שלך, אתה מאלץ אותם להעריך מחדש לא רק את כוונותיהם אלא את מיקומם הפיזי, מה ששוב יוצר עבורך קצת שקט נפשי רוגע במאבק.


עם זאת - חשוב להבין - שיצירת רגיעה ורוגע אינה מספיקה, אפילו אם נטרלת את כוונת היריבים שלך. מפני שאם לא תשתמש ברוגע הזה, הוא יהפוך להיות רוגע גם עבור היריב שלך ואז הוא יוכל להעריך מחדש את כוונותיו ואת עמדתו ולהחליט על פעולה מתאימה יותר.

תפיסה ומונח זה גם הולכים יד ביד עם מושגים אחרים כמו "פודושין" או "הלב הבלתי מוסט", שכן אם הנפש והכוונה שלך יכולים להשתנות בעל-כרחך על ידי היריב, אתה בעצמך עלול להיות "מוקטן לאפס" לפרק זמן כזה שיגרום לך לפציעה חמורה או למשהו רע יותר. שימו לב שאני לא משתמש במילה "הפסד" כאן מכיוון שלבודו אין שום קשר לניצחון והפסד במובן המקובל של ספורט וצבירת נקודות בתחרות. בבודו יש יתרון וחסרון, מיצוב טקטי, יוזמה, כוונה, טריקים ומלכודות, חוזק וחולשה, אבל אין הפסד מלבד אולי מוות (ברוב הנסיבות בכל מקרה) ובוודאי שאין גם ניצחון אמיתי.

תלמידים רבים עושים כמה טעויות בסיסיות בקרבות אמיתיים. לעתים קרובות, בגלל חוסר ניסיון, קשה להם לגשר על הפער בין הדוג'ו למציאות. היבט אחד בבודו הוא לחוש את כוונת היריב שלך, אבל זו טעות איומה לעשות זאת באמצעות אמפתיה. בקרב, או שתתגבר על הרוח/הספיריט של היריב, או שתיגרר לאותה מנטליות כמוהו. בכך אני מתכוון שעוצמת הכוונה של היריב עלולה לרסק אותך, או שאתה עלול להכניס לתוכך את הכעס או הפחד שלו. כדי להעריך נכון את הגישה של היריב שלך אתה חייב לשמור על אובייקטיביות מסוימת, כלומר לשמור על מרחק נפשי. זה כשלעצמו מספיק כדי להחליש או להרוס את כוונתם של תוקפים רבים ואם קשה לכם להשיג זאת תוכלו להיעזר בטריקים כמו אמירותיו של טקמאצו סנסיי על 'לצחוק אל מול פני המצוקה'.

אני עצמי השתמשתי לעתים קרובות בהומור כסוג של הגנה והתקפה על רוח היריב; במיוחד כשעמדתי מול גברים צעירים שמתרגזים במפגשים חברתיים. לעתים קרובות הם פוגעים בשל דברים פעוטים או מתנהגים רע עקב רצון לבסס את מעמדם כאנשים שיש לכבד או לפחד מהם, בעיקר בשל חולשה אישית שלא הצליחו להתמודד איתה. לפעמים הם עושים זאת על ידי בדיחות קשות מאוד, כמו - "אולי אתה יכול להרוג אותי, אבל זה לא יגדיל את הזין שלך!", ובפעמים אחרות באמירות מזלזלות, כמו: "אני לא מעוניין בזה, לך הביתה", או "אני עייף מדי בשביל זה , לך מפה". אני שמח לספר שאחרי כמה שנים של עבודה כמאבטח במוסד מסויים, הבוס שלי פנה אלי ואמר שהוא מעולם לא ראה אותי כועס, אבל שעשע אותי לשמוע ממנו שזה גם קצת הפחיד אותו.

הדבר החשוב הוא לשמור על מרחק רגשי מהיריב ולאחר מכן להשתמש בחולשות שלו נגדו. אם היריב שלך לא מאוד נחוש, דברים פשוטים כמו בדיחות הם לרוב כל מה שצריך כדי להרתיע אותו. אבל אם הם די נחושים אז אתה יכול למשוך אותם באופן טקטי למלכודת על ידי הצגת פתיחה כוזבת, או ביצוע התקפה מזויפת כדי שתוכל לעבור למיקום טוב יותר. תצטרכו ללמוד להרגיש כדי שהרגשות שלכם יניעו אתכם בכיוון הנכון - בדומה למבחן הגודן.


לסיכום, אני מרגיש שקוקאן הוא מושג שאנשים צריכים להבין הן ברמה הפיזית של מיקום ותזמון, והן ברמה הפסיכולוגית. אל תנסה להיות הכי מהיר, הכי חזק, הכי אגרסיבי, אלא תשאף להיות זה שיוכל למצוא את מצב הרפיון/המרחב הנכון שיאפשר לך לפתור בקלות את הבעיות בחיים בכלל או בהגנה העצמית, הכל אותו דבר.

 

המקור:

https://www.kihon.com/articles/thoughts_on_training_ed_lomax.html


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page