4. בּוּג'וּצוּ (武術).

עודכן ב: ספט 14


מנסיוני בתחום אמנויות הלחימה היפניות (משנת 1989), המונח בוג'וצו אינו מובן ואינו ברור לרוב מתאמני אמנויות הלחימה, אף שרבים שמעו עליו.

האטימולוגיה של המילה בוג'וצו היא ארוכה ומורכבת כאחד. מקור המילה הנו יפני והיא בשימוש מאז עידן Meiji של המאה ה- 13. (武), כאמור בפרק 1, מתורגם ל: לוחם, צבאי, אבירות או נשק ו-'ג'וּצוֹ' (術) פירושו: מיומנות, אמצעים, קסם, אמנות, דרך, אפשרות, פיתרון, או טֶכנִיקָה. מכאן שבוג'וצו הוא התרגום המילולי הישיר ל-"מיומנות הלחימה", או - לחימה בהיבט המקצועי.

המונח שימש בעבר להגדרת וקיבוץ אומנויות לחימה בעולם הלחימה או בשדה הקרב האמיתי ובימינו הוא מציין ביפן את כלל תחומי הלחימה היפניים בתפקידם המקורי כמיומנויות לחימה. היום ישנם גם הרבה Ryu יפניים (בתי ספר או סגנונות ספציפיים לאומנויות לחימה) המלמדים אלמנטים של בוג'וצו. חלקם מתרכזים בלימוד כלי נשק ספציפיים כמו קטאנה ואילו אחרים מלמדים כלי הנשק המסורתיים.

בקרב מתרגלים וחובבי אומנויות הלחימה - יפנים וגם מערביים – קיים כיום בלבול רב ומידע מוטעה רב בכל נושא הכינויים לאומנויות הלחימה היפניות. בלבול ואי-בהירות זו היו קיימים מסתבר גם בתקופות עתיקות, אבל בתקופת טוקוגאווה (1600-1868) מורים לאמנויות הלחימה החלו להחליף את השיטות עם סיומת "ג'וצו" - שפירושה "אמנות" או "מיומנות" - עם "דו", שפירושו "דרך" וזאת כדי להבדיל את הגישה החדשה "הגבוהה יותר" מהגישה הישנה, שהדגישה בעיקר את ההיבטים הטכניים של הלחימה. כך החליפו או הוסיפו את הסיומת "דו" גם בשיטות שלא הסתיימו בסיומת "ג'וצו" (למשל: Hyoho, Gekken ועוד שיטות שהתמחו בלחימה בחרב).

לאור אי-הבהירות הזו כנראה, החליטו הרשויות המודרניות ביפן להסדיר את נושא המונחים השונים וקבעו עבורם שימושים מקובלים, בעיקר כדי להקל על הדיון ביעדים ובמטרות המרובות של אימוני הלחימה. לפי מינוח זה, בוג'וצו (מיומנויות לחימה) מתאר את תחומי הלחימה היפניים השונים בתפקודם המקורי כמיומנויות של לוחמה ומלחמה.

לפי הגדרה זו הבוג'וצו הוא מונח כולל לכל אומנויות הלחימה היפניות המסורתיות כמו קנג'וצו, נינג'וצו, סוג'וטסו, ג'וג'וטסו וכן הלאה, והוא השריד היחיד היום ממורשת הסמוראים.

לסיכום, ניתן לפרש את המונח "בוג'וצו" כ-"טכניקות לחימה לשדה הקרב" והוא כולל טכניקות אשר נלמדו בעיקר למטרות תועלתיות (שמביאות תועלת למטרה הספציפית) בתחום זה, כלומר להרוג או להשבית אנשים, לנצח בקרבות וכו '. לפיכך, העיסוק בבוג'וצו הופך לנדיר יותר ויותר בזמן המודרני והוא נבדל מה-'בודו', שמטרתו העיקרית היא יותר התפתחות עצמית של הנפש והגוף ואולי התפתחות רוחנית. עם זאת, אין פירוש הדבר שלבוג'וטסו לא היה שום מרכיב רוחני, אך הדגש העיקרי היה יותר על הסדר של "להרוג או להיהרג".

ואם ננסה להבין מה הקשר בין הבוג'וצו לבודו, אז אפשר לאמר ש-הבודו (דרך הלוחם) מציין את התהליך בו חקר הבוג'צו הופך לאמצעי להתפתחות עצמית ולמימוש עצמי.

רשימת מקורות:

https://bujutsumartialarts.com.au/term-bujutsu-mean/ http://www.istb.info/bujutsu-or-budo/ http://what-when-how.com/martial-arts/budo-bujutsu-and-bugei-martial-arts/

https://en.wikipedia.org/wiki/Bud%C5%8D http://what-when-how.com/martial-arts/budo-bujutsu-and-bugei-martial-arts/

http://what-when-how.com/martial-arts/budo-bujutsu-and-bugei-martial-arts/ https://blackbeltwiki.com/bujutsu https://guillaumeerard.com/aikido/articles-aikido/real-fighting-is-not-the-primary-purpose-of-budo/#easy-footnote-4-583 www.quora.com/What-is-bujutsu

53 צפיות

E-mail: shai.budo@gmail.com Tel: 050-6218325 

© 2016 by Bujinkan Caracal Dojo.

בוג'ינקאן קרקל - בית ספר לנינפו

Go to link