הדוג'ו
דוג׳ו קרקל הוא בית ללימוד ולתרגול אמנות הלחימה בודו-טאיג׳וטסו, במסגרת ארגון הבוג׳ינקאן הבינלאומי. עם השנים הוא הפך גם לקהילה, ובמידה רבה למשפחה, של אנשים שמתאמנים, לומדים ומתפתחים יחד.
האימון לא תחרותי. אנחנו לומדים באמצעות עבודה משותפת, חקירה ותרגול מתמשך, תוך דגש על תנועה טבעית, דיוק, הקשבה והבנת העקרונות שמאחורי הטכניקה.
הדוג׳ו מיועד למי שמחפש יותר מאוסף של טכניקות להגנה עצמית. זהו מקום להתאמן בו לאורך זמן, לפתח את הגוף ואת התודעה ולהעמיק בהדרגה בדרך הלחימה.
האנשים והאווירה בדוג׳ו

אימון בדוג׳ו - עבודה זוגית, תנועה, שליטה ולמידה משותפת.
דוג׳ו הוא קודם כול האנשים שמתאמנים בו.
בדוג׳ו קרקל נפגשת קבוצה מגוונת מאוד של אנשים, בגילים שונים, מרקעים שונים ומעולמות עיסוק שונים. ובכל זאת, במשך השנים נוצרו כמה מכנים משותפים.
אלה אנשים סקרנים מאוד. אנשים שחושבים, מתבוננים ובעיקר שואלים שאלות, לפעמים בלי סוף. יש בהם נטייה לחשיבה עצמאית ולבחינה של דברים שאחרים אולי מקבלים כמובנים מאליהם. לא כולם מבטאים זאת כלפי חוץ, אבל אצל רבים קיימת אי-נכונות פנימית פשוט ללכת בתלם.
גם באימון הם לא מסתפקים בלדעת איך לבצע טכניקה. הם רוצים להבין למה היא עובדת, מה עומד מאחוריה, ולפעמים גם לשאול אם מה שלמדנו הוא באמת הדרך היחידה לראות את הדברים.
יש בדוג׳ו הרבה חוש הומור ומעט מאוד מקום לאגו. לא מפני שהאגו נעלם כשנכנסים לאימון, אלא מפני שאנחנו משתדלים להיות מודעים אליו ולמכשולים שהוא מציב בפני הלמידה.
והם חברים. אנשים ששמחים לעזור, לתמוך, לחלוק ידע ולהתאמן זה עם זה. הוותיקים עם החדשים, הצעירים עם המבוגרים, וכל אחד מביא איתו משהו אחר אל האימון.
אולי זה המכנה המשותף החשוב ביותר: הרצון ללמוד, והנכונות להמשיך לשאול.
והמעגל הזה אינו מסתיים בדוג׳ו שלנו, בישראל.
מדי שנה אנחנו יוצאים, לפחות פעם אחת, למחנות אימונים ולסמינרים בחו״ל. אני נוסע יחד עם תלמידים ותלמידות שמעוניינים להצטרף, ואנחנו מתאמנים ופוגשים חברים ומורים שאיתם נוצרו במהלך השנים קשרים עמוקים, מקצועיים ואישיים.
קשרים קרובים במיוחד מתקיימים עם חברי הארגון בצ׳כיה ועם Bujinkan Czech Dojo, הארגון הגדול במדינה בהובלת Luboš Pokorný, ועם הדוג׳ואים והמורים המשתייכים אליו ברחבי צ׳כיה. קשרים קרובים מתקיימים גם עם Bujinkan Warszawa Dojo בוורשה, עם Bujinkan Kuki Taisho Dojo מקופנהגן, דנמרק ובמיוחד עם Michael Schjerling, העומד בראשו, עם הסניף Kuki Taisho Dojo Bujinkan Krakow בקרקוב וכן עם Mariette van der Vliet ועם חברינו בדוג׳ו באפלדורן שבהולנד.
וכמובן, נשמר לאורך השנים הקשר הישיר עם יפן, עם ההומבו דוג׳ו ועם המורים הבכירים של הבוג׳ינקאן.
הקשרים האלה מאפשרים לנו להמשיך ללמוד ולהיחשף לנקודות מבט שונות, אבל יש בהם גם משהו מעבר ללימוד עצמו. הם מחברים בין אנשים ודוג׳ואים המרוחקים אלפי קילומטרים זה מזה, והופכים אותם לחלק מקהילה אחת של חברות, לימוד ואימון משותף.
איך אנחנו מתאמנים
האימון בבודו-טאיג׳וטסו נעשה ברובו בזוגות. אנחנו לומדים טכניקות, אבל הטכניקה אינה המטרה הסופית. היא משמשת כלי ללימוד עקרונות של תנועה, מרחק, תזמון, שיווי משקל והיכולת להתאים את עצמנו למצב משתנה.
חלק חשוב מתהליך הלמידה נעשה בתחילה בקצב איטי ומבוקר. האיטיות היא לא רק אמצעי לבחון את הטכניקה ולדייק אותה. היא מאפשרת ללמוד מן היסוד, להבין את התנועה ולהטמיע אותה בגוף בהדרגה.
ילד לא מתחיל את דרכו בריצת מרתון. תחילה הוא לומד לעמוד, אחר כך לעשות את צעדיו הראשונים, ורק בהמשך ללכת ולרוץ. כך גם בלימוד הקריאה והכתיבה: מתחילים באותיות, עוברים למילים ולמשפטים, ורק הרבה אחר כך אפשר לכתוב מאמר. באמנות הלחימה אנחנו מאמינים באותו עיקרון: למידה יסודית, מדויקת ומפנימה, שעליה אפשר לבנות בהמשך תנועה חופשית יותר, מהירה ומורכבת.
אין קיצורי דרך. לפעמים הדרך הארוכה היא דווקא הקצרה, והקצרה מתבררת כארוכה, במקרה הטוב. במקרה הרע היא פשוט מובילה לשום מקום.
האימון כולל עבודה בידיים ריקות ולימוד כלי נשק מגוונים מאוד. אלה אינם שני עולמות נפרדים: עקרונות של מרחק, תזמון, תנועה ומבנה הגוף חוזרים ומופיעים בצורות שונות לאורך האימון.
בן הזוג לאימון הוא לא יריב שצריך להביס, אלא שותף לתהליך הלמידה. עם זאת, האימון לא אמור להיות או להישאר נוח וצפוי. ככל שמתקדמים משתנים הקצב, העוצמה ומידת אי-הוודאות, ולומדים לפעול גם מול לחץ, התנגדות, שינוי והפתעה.
ועם זאת, כמו בכל תחום של מיומנות בחיים, ככל שאנחנו מתקדמים ורוכשים ניסיון, דברים שהיו קשים בתחילת הדרך נעשים פשוטים וטבעיים יותר. הקושי יורד, היכולת גדלה, ואיתה גם ההנאה.

למידה דרך תרגול משותף, הדגמה ותיקון בזמן האימון.
למי מתאים האימון
אין צורך בניסיון קודם באמנויות לחימה, וגם לא בכושר גופני יוצא דופן. מה שחשוב יותר הוא מי שאתה: האימון מיועד לאנשים בוגרים, בעלי יציבות רגשית, סקרנות ורצון אמיתי ללמוד.
בודו-טאיג'וטסו לא מתאים בהכרח לכל אחד. הוא דורש סבלנות והתמדה לאורך זמן, ונכונות לחזור שוב ושוב אל היסודות, לשאול שאלות, לטעות ולבחון את עצמך. הוא דורש גם מודעות לאגו ויכולת לשים אותו בצד, כי המטרה שלנו היא למידה ולא תחרות.
ההשוואה היחידה שמעניינת היא עם עצמך: איך אתה נע היום, מה אתה מבין היום, ומה השתנה מאז שהתחלת להתאמן.
אף אחד לא מגיע לדוג׳ו כשהוא כבר "בשל ומוכן”. למעשה, הדוג׳ו הוא המקום שבו אנחנו "מתבשלים”. כל אחד בקצב שלו, עד שאנחנו הופכים, בתקווה, לפירות בשלים יותר.
מתי ואיפה מתאמנים?
גבעת-עדה
ימי שני | 19:30–22:00
ימי רביעי | 19:00–21:00
גבעתיים
ימי חמישי | 19:00–21:00
האימונים מתקיימים לאורך כל השנה, למעט ערבי חג, חגים וחול המועד סוכות ופסח. בחול המועד מתקיימות לעיתים סדנאות מיוחדות.
רוצים להכיר אותנו?
הדרך הטובה ביותר להבין אם האימון מתאים לכם היא פשוט להגיע ולהתנסות.
אפשר להגיע לשיעור ניסיון (ללא עלות), להכיר את האנשים, לראות איך אנחנו מתאמנים ולחוות את הדברים בעצמכם. אין צורך ברקע קודם.
ללא עלות

