1. בּוּ (武)

---

אני סבור שיהיה זה נכון לומר שאין מתאמן באמנות לחימה יפנית שלא שמע את המונח "בּוּדוֹ". אבל מונח זה מורכב משתי מילים: בּוּ ו-דוֹ. המילה "בּוּ" מרכיבה ונמצאת במונחים יפנים רבים, כמו: בּוּדו, בוג'וצו, בושידו, קובודו ובוגיי. כולם מתייחסים באופן כללי להיבטים שונים של תחום הלחימה. במהלך חקירותי העליתי שקיימות פרשנויות שונות למונח. חלק מן המקורות טוענים שהתרגום המקובל כ-"לחימה" (Martial) אינו מדייק וטוענים לאי-הבנה על-ידי המתרגמים המערביים הראשונים, שכאשר פגשו לראשונה באומנויות הלחימה שתורגלו על ידי אסייתיים, הם הבחינו בשמחה ובהתלהבות בהן התאמנו ומזה הסיקו על "אהבת מלחמה" של האסייתיים ובשל התפיסה הפילוסופית המערבית של שמחת הלחימה, הם קראו לאומנויות הלחימה האסיאתיות על שם אל המלחמה הרומי, מארס, ומכאן bu = Martial, "לחימה". עם זאת, לפי אותה פרשנות, המושג המזרחי שונה בהרבה מהמושג המערבי. את טענה זו מגבים על-ידי ניתוח התבנית bu, הבנויה מתבניות שמשמעותן "זרועות מלחמה" או "אלימות" ו-"להפסיק, לאסור או להביא לסיום", לכן נטען כי תרגום מדוייק יותר ל- bu הנו: "להפסיק את האלימות" או אולי "להביא לשלום". לפי אותה גרסה, בודו, בוג'וטסו ובוגיי יכולים להיקרא באופן הולם יותר: "אומנויות עשיית השלום" וכי הלוחמים של סין ויפן ראו בכישוריהם כלים לשמירה על השלום יותר מאשר כלי לסיפוק תאוות מלחמה, ולמרות שלעתים נדרשה מלחמה כדי להשיב את השלום למקומו, שלום תמיד היה המטרה הסופית.

אם נחזור אחורה יותר, נמצא את המטרה הלא אלימה הזו ב-"בּוּבּישי" – "ספר ההדרכה לאמנויות הלחימה", שהינו ספר סיני עתיק (אין תיארוך לכתיבתו), שהיה כנראה ספר הדרכה של שיטת "העגור הלבן" והשפיע מאוד על אמנויות הלחימה באוקינאווה ומורים גדולים ובמיוחד Chojun Miyagi (1888-1953), Kenri Nakaima (1819-1879) ו- Kanryo Higashionna (1853-1916) הגדירו אותו כ-"אוצר שלהם".

שורשיו של הקנג'י 武 (בו) הם בסין והוא תוכנן לפני המאה ה -6, בתקופה בה שלטו אלימות, טרור ומלחמות. משם הובא ליפן ביחד עם הבודהיזם, בערך במאה ה-6, כאשר הכתיבה הסינית נעשתה פשוטה יותר. בתחילה הוא היה בשימוש הקהילות הדתיות ובהדרגה, עם התפשטות הכתב וההשכלה, עבר לשימוש המוני.

כותבים אחרים טוענים לעומת זאת כי הפירוש המקובל היום במזרח ובמערב של המילה "בּוּ" כ-"לעצור את החרב" הינו פירוש מוטעה שהתחיל בראשית ימי הבודו ומטרתו לצייר תמונה של אומנויות לחימה שלוות תוך התעלמות מהעובדות היסטוריות. הם מבססים טענה זו על כך שהפירוש המילולי של הקנג'י הסיני 武 הוא "צבאי, לחימתי" וביפנית פירושו "כוח צבאי" או "אמנות המלחמה", ופירושים נוספים הם: אומץ, חרב וכן "חייל".

כך או כך, אין מחלוקת על כך שהמילה "בּוּ" מגדירה ומשמשת את תחום הלחימה והמלחמה.

---

רשימה בבליוגרפית:

https://mineralogicalrecord.com/wilson/pdfs/Concepts--Bu%20and%20Budo.pdf https://shinkanryu.org/what-does-budo-mean/ https://www.seidoshop.com/blogs/the-seido-blog/41-clarifications-on-the-origin-of-the-character-bu https://www.purpleculture.net/dictionary-details/?word=%E6%AD%A6 http://www.romajidesu.com/dictionary/meaning-of-bu.html https://www.nihongomaster.com/dictionary/entry/102146/bu