הנינג'ה (4): שורשים.

עודכן ב: ינו 15

"נינג'וצו" אינו שיטה במובן המוכר והמקובל בעולם אמנויות הלחימה. יותר מ-"שיטה" זו פילוסופיה ותורה, המאגדת מספר רב מאוד של אמנויות לחימה. חלק מהאמנויות ובתי-הספר העתיקים קיימים עד היום וחלקם נעלמו. חלק מן השמות ידועים וחלק עדיין לא. בפרק זה אני חושף עוד קליפה שמתקלפת ומגלה את שורשי הנינג'וצו ובתי-הספר העתיקים הכלולים בו. לאט לאט נחשפים השורשים (העמוקים והרחוקים מאוווד), אבל מה שחשוב יותר זה שנחשפת הפילוסופיה, בצורה ברורה ומובנת ממצאי מחקרים עדכניים (בעיקר בולטים המחקרים של החוקר שון אסקאו -Sean Askew - מארה"ב) מבססים את ההנחה שמקור רוב תורות הלחימה של הנינג'ה[1] הינו בסין. אביא כאן מספר עדויות לשורשים אלו.


בנובמבר 753 לספירה שב האציל היפני אוטומו נו קומארו ממסע לעיר טאנג שבסין. זה הייתה המסע השני שלו לטאנג והפעם הוא נשלח כסגן שגריר. המסע הראשון שלו היה בצעירותו, לשם לימודים. יש תיעוד רב על חייו אך כמה דברים אודותיו נותרו עלומים. סבורים כי אביו היה אוטומו נו נגאטוקו - שר הימין הקיסרי, השגריר הראשון בעיר טאנג שבסין, או אוטומו נו מיוקי - היועץ של דיינאגון (大納 言) בדרגה הראשונה בחצר הקיסרית ביפן. קומארו עצמו בעת פרישתו היה בדרגה הרביעית במשק הבית של החצר הקיסרית. איננו בטוחים בשנת הולדתו, אך בשנת 732 לספירה הוא נבחר להישלח לסין כסטודנט וכאציל הוא קיבל יחס מיוחד בטאנג. עם חזרתו ליפן הוא התמנה על ידי נזיר טאנג צ'ן יאנצ'אנג (陳延昌) על הבאת האנציקלופדיה הבודהיסטית של המהאיאנה ליפן, טקסט שטרם נראה עד אז ביפן. כשהוא חזר מהנסיעה השנייה שלו. הפעם, לאחר קושי גדול, הוא הביא עימו נזיר סיני בשם ג'יאנז'ן (鑒真) או "גאנג'ין" ביפנית, שעזר מאוד להפיץ את הבודהיזם ביפן. גאנג'ין ניסה לנסוע ליפן 6 פעמים: משנת 743 עד 754 לספירה. רק לאחר חמש פעמים של כישלון הגיע לבסוף ליפן בשנת 754 לספירה עם אוטומו נו קורמארו והקים את מקדש Tōshōdai-ji בנארה. לפני ניסיונו השישי הוא איבד את ראייתו כתוצאה מקשייו בניסיון הקודם. חייו והפלגתו של ג'יאנז'ן או גנג'ין, ליאמאטו (יפן) מתוארים בפירוט במגילה: "המסע הימי למזרח של בונז הגדול משושלת טאנג".

גאנג'ין ואוטומו נו קומארו הגיעו לנארה באביב בשנה שלאחר הגעתם ליפן והתקבלו בברכה על ידי הקיסר. עם עם גנג'ין הגיעו ליפן גם נזירים סינים נוספים, שנסעו לשם כדי להציג ליפנים את הפיסול הדתי הסיני, יחד עם צורות אחרות של ידע ומיומנויות. על פי המגילות של בית הספר לאמנויות לחימה של שינדן פודו ריו[2] (נ. 1130), גאנג'ין העביר שיעורים גם ב-טאנג-שו (唐 手), או אגרוף סיני, לחצר הקיסרית. השיעורים כל כך הרשימו את חברי החצר בימאטו, עד שלימים הובא ליפן לי יי (李義), או - רי יושי ביפנית, הכוהן הראשי של האצילים מטאנג, כדי ללמד אומנויות לחימה.

כיום ידוע גנג'ין כמי שהכניס ליפן את בית הספר לבודהיזם ריטסו (律) , שהתמקד בווינאיה, או בכללי המנזרים הבודהיסטיים. בית הספר בו סו ג'וקיקן (僧玉 観), ראש בית הספר של גיוקו ריו[3] בתקופת המדינות הלוחמות, היה מאסטר למשפטים (律師).

גם לי-יי היה אמן לחימה שהתמחה באיגרוף סיני. עם הגעתו ליפן לקח על עצמו את האחריות להכשיר את האריסטוקרט הקיסרי הצעיר אורבה קנסדה (卜部兼貞) באיגרוף סיני. אורבה הצעיר שהשתייך לכת איזוטרית של מנחשי עתידות, עשה חייל באמנות הלחימה ובבגרותו הפך ללוחם ידוע וחזק מאוד וייסד תורת לחימה בשם "יווארה" שרכיב מרכזי בה היה הקיוג'וצו– החלפת האמת בשקר - כאסטרטגיה צבאית מרכזית. אמנות זו היתה הבסיס לשיטת שינדן פודו-ריו יווארה, או – דאקן-ג'וצו, שגם היא אחת מאמנויות הלחימה בהן התמחו הנינג'ה.


לפני סוף תקופת היהאן (794-1185) הופיע הספר הראשון המתייחס לנינג'וצו, שנכתב על ידי לוחם הגנג'י הגדול יושיצונה מינאמוטו (1159-1189) - "ספר שמונה הסגנונות של קוראמה". הר קוראמה, אתר אימונים של נזירי ההרים, הייתה המקום בו התמחה יושיצונה באומנויותיו בילדותו. ספר זה מדגיש את אמנות הרחיפה - יאשיצונה נודע כקופץ גדול - והשימוש ב"יחידות הלם" ("יחידות פריצה"). כאן נעשתה לראשונה האבחנה בין שלוש התמחויות בלחימה: אסטרטגיה, בוג'וצו ונינג'טסו ולמרות שהנינג'וצו עדיין היה עוברי, הוא הוכר כאמנות על ידי "ספר הנינג'וצו" של יושיצונה ובשם זה כונתה האמנות מאז ועד היום.

הערות:

[1]קיימות המון אמנויות לחימה בהן השתמשו הנינג'ה, רובן ככל הנראה נעלמו ו-"התאדו" עם השנים. חלקן שרדו ונלמדות היום בבית-ספר בוג'ינקאן, בראשות הסוקה מסאאקי האצומי, יליד 1931, שירש את ראשות השיטות ולמד אותן ממורו – טקמאצו טושיצוגו (1887-1972). [2]שינדן פודו-ריו, "בית-ספר של הלב הבלתי מוסט") הינה אחת משיטות הג'וג'וצו היפניות העתיקות ביותר (נוסד ב-1130), המתמקד בעבודה עם הסביבה הטבעית של האדם, וככזה רוב האימונים מתקיימים בחוץ תוך שימוש בחפצים טבעיים ככלי עזר לאימון. הטכניקות מתחילות ממצב עמידה טבעי. אין כלי נשק בשיטה זו. השיטה היא אחד השיטות הנלמדות וכלולות בבית-ספר בוג'ינקאן. הסוקה (ראש השיטה) הנוכחי הוא Toshiro Nagato, שירש את התואר בשנת 2020 מהראש הקודם – מסאאקי האצומי. אגב, אנקדוטה מעניינת היא שמייסד הבריסטו, אמנות הלחימה הבריטית במקל, היה המערבי הראשון שלמד את השיטה. [3]גיוקו-ריו הינה אחת משיטות הנינג'וצו/נינפו הנכללות ונלמדות היום בבית-ספר בוג'ינקאן, בראשות מסאאקי האצומי. הסוקה – ראש השיטה - הנוכחי הינו טצוג'י אישיזוקה, שירש את התואר ממסאקי האצומי, שקיבל את השיטה מטקמאצו טושיצוגו.


מקורות:

שון אסקאו: https://www.bkrbudo.com/origins-of-the-shinden-fudo-ryu/

147 צפיות0 תגובות
  • Dojo Caracal in Facebook
  • YouTube - dojo caracal chanel

E-mail: shai.budo@gmail.com Tel: 050-6218325 

© 2016 by Bujinkan Caracal Dojo.