השינובי היו המתנקשים, החבלנים והסוכנים החשאיים של עידן המלחמות היפני מימי הביניים, שהועסקו החל מהמאה ה-15 לספירה ואילך. הם היו בעלי הכשרה והתמחות גבוהה באומנויות הלחימה, במיוחד מה שנודע לימים כנינג'יצו או 'אומנות הנינג'ה'. כוחות מיוחדים אלה היו מיומנים בתחפושות, הונאה ותקיפת עמדות אויב ומעוזי אויב, לרוב בשעות הלילה. בגלל האימונים הסודיים הממושכים שלהם בבתי ספר מיוחדים ובגלל האנונימיות והמסתוריות זכו למוניטין, אולי מוגזם, בדבר מעללי גבורה ומיומנויות מופלאות בשימוש בכלי נשק, מה שהפך אותם לדמויות מושלמות לספרי קומיקס מודרניים ומשחקי מחשב.
אבל לא צריך להטיל את כל האשמה על תעשיית הקולנוע והבידור המודרנית. הן רק שיקפו והגזימו תפיסות יפניות נפוצה על הנינג'וצו והנינג'ה שהיו קיימות ביפן לפחות מאז התקופה המודרנית הקדומה (תקופת טוקוגאווה/אדו 1600-1868). עבור חברה שהייתה מחולקת ונעולה בכיתות חברתיות מובחנות, עם ניידות חברתית מועטה או בלתי-אפשרית בכלל, חברה שהייתה מוסדרת וסתגלנית מאוד, כל דבר שאינו שגרתי או שלא התאים לידע המשותף, נתפס כתמונה דמיונית. זה היה נכון לא רק לגבי נינג'וצו, אלא גם בתחומים אחרים שבהם הבורות הובילה ליצירת אגדות ואמונות טפלות.
הדימוי "ההוליוודי", החל עוד הרבה לפני שהומצא סרט הצילום: בתקופת אדו השלווה (1603-1868) לרוב לא הייתה לאדם הממוצע אפשרות לראות נינג'ה בפעולה. כתוצאה מכך נפוץ דימוי של הנינג'ה כפי שמוצג בסיפורת פופולרית כמו ספרים ותיאטרון. שני דפוסים עיקריים של הנרטיבים שבהם נינג'ה היא הדמות הראשית הם כדלקמן: 1) נינג'ה מסתנן לאנשהו באמצעות אמנות הנינג'וטסו, גונב אוצר/משהו יקר-ערך וחוזר איתו. 2) נינג'ה, בעל האמנות הקסומה של הנינג'וטסו, מנסה להשתמש בה כדי להפיל את הממשלה או להשתלט על האחוזה. כיום הנינג'ה מצטייר בדרך כלל כדמות לבושה בשחור וזורקת שוריקן וקיימות גרסאות שונות וסותרות ואף חילוקי-דיעות קשים בנוגע לסוגיית "לבוש הנינג'ה". בעוד מקורות מסויימים טוענים שהלבוש השחור הנו "המצאה מודרנית" וטוענים ש: "מראשית תקופת אדו ועד אמצע המאה ה -18 הוצגו הנינג'ה כשהם לובשים בגדים רגילים, כלבוש אזרח רגיל באותם זמנים, אך מאז אמצע המאה ה -18 הצגות תיאטרון החלו להציג את הנינג'ה בתלבושות שחורות ומסכות תוך כדי השלכת שוריקן, מעשה שנעשה כדי להבהיר שהדמות הינה נינג'ה ומראשית המאה ה -19 אותו בגד נינג'ה הפך נפוץ גם ברומנים פופולריים". קיימים מקורות ותעודות היסטוריות המבססות את הטענה שהלבוש השחור אפיין את הנינג'ה והיווה "מדי נינג'ה" רשמיים (Shinobi Shozoku). ההיסטוריון וחוקר תולדות הנינג'וצו - Sean Askew - מביא עדויות ממגילות ה-Kinsetsushu (קיימת אי-בהירות בנוגע לתאריך כתיבת המגילות, אבל לפי אסקאו ההערכה "הכי מחמירה" מתייחסת לסוף המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-16) של ה- Kami-izumi Ryu, שהיה בית-ספר לנינג'וצו שאחד מתחומי ההתמחות שלו היה פשיטות ליליות, על פיהן הבגדים השחורים המוכרים לנו היום שימשו את אנשי הנינג'ה בפשיטות ליליות (הגיוני ביותר, כמובן...).
בתקופת אדו הנינג'ות הוצגו בדרך כלל כיחידים מרושעים ונבלים, אך בעידן הטאישו (1912 - 1926) הוצאת הספרים "טאצוקאווה-בונקו", הציגה לראשונה דימוי הרואי למדי של הנינג'ה בדמות של סרוטובי סאסוקה (מסאאקי האצומי מספר על דמות זו בספרו Essence of Ninjutsu. לפי האצומי הדמות הוזכרה לראשונה כתבים של טאצ'יווארה, בסוף תקופת מייג'י, בסביבות 1912). דמות זו של הנינג'ה היתה הראשונה בהיסטוריה הכתובה (הספרותית) בה הנינג'ה לא הופיע בדמות הנבל השפל.
מקורות:
על הנינג'ה: https://www.ancient.eu/Ninja/
מכון המחקר של אונ' מיא. http://ninjacenter.rscn.mie-u.ac.jp/en/ninja/
לגבי התיעוד על "לבוש הנינג'ה" ההיסטורי, ראו פרסום של Sean Askew בדף הפייסבוק שלו מיום 4.12.2020. https://www.facebook.com/100003086746097/posts/3360421627404029/?d=n
Essence on Ninjutsu/Dr. Masaaki Hatsumi (1988)
Comments