הנינג'וטסו בחיי היום-יום: התנהלות במצבי משבר
ב-2020, בימים הראשונים של הקורונה, נשאלתי שאלה שאנשי אמנויות לחימה נשאלים לא מעט: איך אתה, כאיש נינג'וטסו, מתמודד עם משבר "אמיתי"? השאלה העלתה בי חיוך, כי התשובה כבר הייתה מוכנה. מאז פרוץ המשבר בחנתי את עצמי ואת ההתנהלות שלי בדיוק לאורה, וכתבתי אז את התשובה במאמר.
מאז עברנו משבר נוסף, קשה וארוך בהרבה: המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. זו גרסה מעודכנת ומורחבת של אותו מאמר, והשאלה בה רחבה יותר: מה הנינג'וטסו מלמד על התנהלות בלחץ ובמשבר, בחיי היום-יום?
השקט שבלב הכאוס
התשובה שלי מתחילה במשפט שכתב האצומי סוקה, ראש הבוג'ינקאן, בספרו Essence of Ninjutsu: "השלום אינו היעדר לחימה, אלא השקט שבלב הכאוס". זה המוטו וזה העיקר. אי אפשר לבחור שלא יהיה כאוס, אבל אפשר לחפש בתוכו את השקט, בכל מקום ובכל מצב.
דרך המוטו-דורי
מוטו-דורי (無刀捕) פירושו התמודדות בידיים ריקות מול תוקף חמוש, ובמקור מול תוקף שאוחז בחרב. לפי מה שלמדתי מהמורים שלי, האצומי סוקה הרחיב את המושג להתמודדות מול כל איום שחזק ממך פי כמה.
הלוחם שעומד מול יריב עדיף לא יכול לקוות לגבור עליו בכוח. לקחת את החרב מהיד של היריב כשאתה בלי נשק ובלי מיגון נשמע כמו פנטזיה מסוכנת. מה שהוא כן יכול לעשות הוא מהלך מורכב: למצוא את המקום הבטוח, להיכנס למצב של שקט פנימי ואז לפעול בשיקול דעת ורק אם וכאשר זה מתאפשר, לקחת את החרב. ברור שכל זה דורש תרגול רב, עם המורה הנכון.
לכן דרך המוטו-דורי איננה טכניקה ואיננה אוסף של טכניקות. היא מצב נפשי, ושלושה מושגים עוזרים להסביר אותו.
פודושין, מושין וזנשין
פודושין (不動心), "הלב הבלתי מוסט", הוא שלווה שלא מתערערת גם מול סכנה. בגרסה הקודמת של המאמר כתבתי שהמושג לקוח מהזן-בודהיזם, וזה לא מדויק. השם מגיע מפודו מיו-או (不動明王), "המלך החכם הבלתי מוסט", אל מגן בבודהיזם האזוטרי של יפן. את הקשר לסייף ניסח נזיר הזן טאקואן סוהו במכתב ליאגיו מוננורי, מורה הסייף של השוגון, שנודע בשם "הרשומה המופלאה של החוכמה הבלתי מוסטת" (不動智神妙録, פודוצ'י שינמיורוקו). אצל טאקואן "בלתי מוסט" אינו מפורש כקפוא: התודעה יציבה דווקא משום שהיא לא נעצרת בשום דבר ונשארת חופשית לנוע.
מושין (無心), "בלי תודעה", הוא מצב שבו הפעולה נובעת בלי היסוס ובלי מחשבה מפריעה: בלי פחד, בלי כעס ובלי חישובים. זו לא ריקנות אלא ערנות מלאה, שלא נתפסת בדבר אחד. גם את המושין קישר טאקואן לסייף. באימון אנחנו מתקרבים אליו דרך חזרה: כשהגוף יודע, הראש מתפנה.
זנשין (残心), "התודעה שנשארת", הוא הערנות שנמשכת גם אחרי שהפעולה הסתיימה. בקיודו זנשין הוא היציבה שאחרי שחרור החץ, ובקנדו מי שמרפה מיד אחרי מכה מוצלחת חשוף להתקפת נגד. במשבר זנשין פירושו לא להכריז על ניצחון מוקדם: הסכנה עברה, אבל אנחנו עדיין קשובים.
לפי ההבנה שלי, האצומי סוקה מחבר את השקט הזה עם עיקרון ההרפיה (Let go), ולשילוב קורא "תחושת המוטו-דורי". השקט מאפשר לראות, וההרפיה מאפשרת לנוע.
הדוגמה הראשונה: הקורונה
בקורונה היה לי קל לראות בנגיף אויב אוחז חרב: עצום, חזק, מתעתע, אויב שלכאורה אין לנו סיכוי לנצח. לכן נכנסתי ל"מצב המוטו-דורי": קודם כל להירגע ולא להיכנס לפאניקה, ואז לחפש כל הזמן את המקום הבטוח. בפועל זה היה פשוט: להתרחק ממקומות צפופים, לשטוף ידיים, לפעול לפי ההנחיות ולפי המחקרים שהתפרסמו, וללכת גם לפי תחושת הבטן. כך חומקים מהחרב עד שנמצא פתרון.
הדוגמה השנייה: המלחמה
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הייתה מבחן קשה וארוך בהרבה. גם בה ניסינו ללכת בדרך המוטו-דורי. המשכנו להתאמן, בכפוף לתחושת הבטן שלנו לגבי הסכנות. היו ימים שהתאמנו אפילו תחת אזעקות. תמיד דאגנו להיות קרובים למקלט, אבל ניסינו לא לוותר על האימונים.
ברגעי לחץ אמרתי לעצמי משפט אחד: "הכל זה אימון". ניסיתי לראות את הטוב שבדבר: הזדמנות ליישם את מה שאנחנו מתרגלים בדוג'ו ולתרגל את עקרונות האימון במציאות.
עקרונות ליום-יום
קודם להירגע, אחר כך לפעול. הפודושין הוא נקודת הפתיחה, לא הפרס שבסוף.
לחפש את המקום הבטוח. במוטו-דורי לא נלחמים בחרב, אלא יוצאים מהקו שלה.
להמשיך לנוע. טאיסבקי (体捌き), תנועת הגוף, מלמד שמי שקופא במקום נפגע. גם בחיים, שגרה, אימון ותנועה הם עוגן.
להקשיב לתחושת הבטן, לצד ההנחיות ולא במקומן. האינטואיציה משלימה את המידע, היא לא מחליפה אותו.
לא להרפות מוקדם מדי. זה הזנשין: כשהלחץ יורד, נשארים קשובים, לסביבה ולעצמנו.
הכל זה אימון.
לסיום: בופו איקאן
בבוג'ינקאן נוהגים לסיים מכתבים והקדשות בשתי סיסמאות: נינפו איקאן (忍法一貫) ובופו איקאן (武風一貫). איקאן (一貫) פירושו לדבוק בדרך אחת מתחילתה ועד סופה, ובופו (武風) מורכב מ"בו", לחימה, ומ"פו", רוח. בופו איקאן פירושו אפוא "להתמיד ברוח הלחימה". במשבר זה כל הסוד: לא לנצח בבת אחת, אלא להמשיך. על שתי הסיסמאות כתבתי בהרחבה במאמר נינג'ה ונינג'וטסו (ד'): נינג'וטסו מול בודו-טאיג'וטסו.
אם קשה לכם
עקרונות האימון עזרו לי, אבל הם לא תחליף לעזרה מקצועית. מי שמתמודד עם חרדה, לחץ או מצוקה בעקבות המלחמה או כל משבר אחר, יכול לפנות לקווי הסיוע הנפשי:
מקורות
מסאאקי האצומי, Essence of Ninjutsu: The Nine Traditions, Contemporary Books, 1988.
טאקואן סוהו, The Unfettered Mind: Writings of the Zen Master to the Sword Master, תרגום ויליאם סקוט וילסון, Kodansha International, 2003: Koryu Books.
ויליאם בודיפורד, "Takuan Sōhō", בתוך Sources of Japanese Tradition, כרך 2: PDF.
פודו מיו-או במקדש נריטסאן שינשוג'י, מאגר ההסברים הרב-לשוני של משרד התיירות היפני: PDF (באנגלית).
מושין: No-mind, ויקיפדיה; זנשין: 残心 במילון Jisho (באנגלית).
קווי הסיוע: כל זכות: מוקדי סיוע ותמיכה רגשית.
תמונת פודו מיו-או: מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, Fudō Myōō (Achala Vidyaraja), נחלת הכלל.
תגובות