נינג'ה ונינג'וטסו (ד'): נינג'וטסו מול בודו-טאיג'וטסו – למה שינה האצומי את השם?
הסדרה במבט אחד
נינג'וטסו מול בודו-טאיג'וטסו (הפרק הנוכחי)
תלמידים חדשים שואלים אותי לעיתים קרובות: "אז זה נינג'וטסו או לא?" התשובה הקצרה היא שחלק ממה שאנחנו לומדים הוא נינג'וטסו ורובו לא. התשובה הארוכה היא הפרק הזה.
מה השתנה
עד אמצע שנות ה-90 הציג ד"ר מסאאקי האצומי את הבוג'ינקאן כארגון של נינג'וטסו או נינפו. בביוגרפיה שלו שקיבץ ג'ו מורנטוניו מהדוג'ו בניו יורק מופיע תאריך: ב-1995 (הייסיי 7) שונה השם מנינג'וטסו לבודו-טאיג'וטסו, "כדי לשקף את התרחבות האימון העומד לרשות התלמידים". זה המקור המתועד שמצאתי. המעבר עצמו היה הדרגתי והאצומי לא זנח את המילה נינג'ה. ב-2004 עוד פרסם את הספר The Way of the Ninja.
למה לשנות את השם?
יש שתי סיבות ושתיהן מתועדות.
הסיבה הראשונה היא דיוק. הבוג'ינקאן מלמד תשע מסורות ורק שלוש מהן מסורות נינפו:
מסורות נינפו: טוגאקורה-ריו, גיוקושין-ריו וקומוגאקורה-ריו.
מסורות בוג'וטסו: גיוקו-ריו, קוטו-ריו, שינדן פודו-ריו, טקאגי יושין-ריו, קוקישינדן-ריו וגיקאן-ריו.
רוב העבודה בדוג'ו – עבודת ידיים, נעילות, הפלות, עבודת מקל וחרב – שייכת למסורות הבוג'וטסו. לקרוא לכל זה נינג'וטסו פשוט לא היה מדויק. זה גם הסבר שנתן מורנטוניו.
הסיבה השנייה היא הדימוי. בשנות ה-80 סחף את המערב "בום נינג'ות": סרטים, כתבי עת, קורסים בדואר ומורים שהעניקו לעצמם תארים. השם נינג'וטסו משך תלמידים, אבל עם ציפיות לסודות ולכוחות שלא קשורים לאימון. בספרו Understand? Good. Play! מ-2007 כותב האצומי שלא רצה לקשור את הבוג'ינקאן ואת החומר שהוא מלמד ל"בום הנינג'ה".
כדאי לשים לב שזה לא היה מהלך מובן מאליו. בגנבוקאן של שוקה טנמורה, שהיה תלמידו של האצומי, נשאר השם נינפו במרכז.
מה משמעות השם?
בודו (武道) הוא "דרך הלוחם". טאיג'וטסו (体術) הוא "אמנות הגוף": תנועה, מבנה, מרחק ותזמון, שהם הבסיס המשותף לכל תשע המסורות. על המושג בודו והפירושים שלו כתבתי בסדרת הבודו.
כך נראים המושגים זה לצד זה:
מושג | פירוש | מה הוא מתאר |
שינובי / נינג'ה | מי שפועל בהתגנבות ובסבלנות | האדם והמקצוע ההיסטורי |
נינג'וטסו | אמנות ההתגנבות | המיומנויות והשיטות |
נינפו | דרך הסבלנות | הערכים שמכוונים את השימוש במיומנויות |
בודו-טאיג'וטסו | דרך הלוחם באמצעות הגוף | מסגרת הלימוד של הבוג'ינקאן, עם תשע המסורות |
מה נשאר מהנינג'וטסו?
השם השתנה, אבל הרוח נשארה. האצומי ממשיך להציג את הנינפו כלב האימון: להימנע מעימות מיותר, לשרוד ולהגן על החיים. על כך כתבתי במאמר מהות הנינג'וטסו על פי הבוג'ינקאן.
בדוג'ו קרקל אנחנו לא מתחפשים לנינג'ות. אנחנו לומדים מסורות לחימה יפניות, שחלקן מסורות של שינובי. לצד זאת, אנו מנסים להבין וללמוד את עקרונות המסורות הללו וכל הזמן לבדוק יישימות והתאמה לחיי היומיום.
לסיום: נינפו איקאן, בופו איקאן
בבוג'ינקאן נפוצות שתי סיסמאות קצרות, שמופיעות בסוף מכתבים, הקדשות ופרסומים: נינפו איקאן (忍法一貫) ובופו איקאן (武風一貫).
איקאן (一貫) פירושו לדבוק בדרך אחת מתחילתה ועד סופה. מילון פרוגרסיב היפני-אנגלי מתרגם אותו "עקביות" ו"השקפה עקבית". נינפו איקאן פירושו אפוא "להתמיד בנינפו": ללכת עד הסוף בדרך הסבלנות וההגנה על החיים. בופו (武風) מורכב מ"בו" (武), לחימה, ומ"פו" (風), רוח, שפירושו גם סגנון או אופי. בופו איקאן פירושו "להתמיד ברוח הלחימה".
שתי הסיסמאות מסכמות את הפרק הזה: שם מסגרת הלימוד השתנה, אבל ההתמדה נשארה. נינפו איקאן מזכיר את מה שנשאר מהנינג'וטסו, ובופו איקאן מזכיר את המסגרת הרחבה של הבודו שבתוכה הוא נלמד היום. בבוג'ינקאן מקובל לספר שהאצומי עבר עם השנים מהסיסמה הראשונה לשנייה, אבל לא מצאתי לכך מקור מתועד. לכן אני לא קושר את המעבר הזה לתאריך של שינוי השם.
נינפו איקאן. בופו איקאן.
מקורות
ג'ו מורנטוניו: Masaaki Hatsumi: A Biography, Bujinkan New York Dojo.
מסאאקי האצומי, Essence of Ninjutsu: The Nine Traditions, Contemporary Books, 1988.
מסאאקי האצומי, The Way of the Ninja: Secret Techniques, Kodansha International, 2004.
מסאאקי האצומי, Understand? Good. Play!, Bunkasha International, 2007.
ג'נבוקאן: Grandmasters.
מילון פרוגרסיב היפני-אנגלי (הוצאת שוגאקוקן), הערך איקאן: קוטובנק.
על השימוש בשתי הסיסמאות בבוג'ינקאן: אלכס מיהאן, Can you say it in four?, בלוג Infos Bujinkan, 2011.
תגובות