מה פירוש השם קיהון-האפו, מאין באים שמונת תרגילי היסוד של הבודו-טאיג'וטסו ומדוע דווקא הם הבסיס. עם סרטוני הדגמה לכל תרגיל.

תרגום מלא מהמקור היפני של "נקו נו מיוג'וטסו" מאת איסאי צ'וזאן: החתול הזקן, החולדה והסייף שוקן, ומה הסיפור מלמד על מושין, הייג'ושין וחיים ומוות.

מה הנינג'וטסו מלמד על התנהלות בלחץ ובמשבר: המוטו-דורי, פודושין, מושין וזנשין, ודוגמאות מהקורונה ומהמלחמה.

מה פירוש אומוטה ואורה, איך הם מופיעים בתרבות היפנית ובאימון, והאם המושגים קיימים בבנסנשוקאי ובספרים הישנים של השינובי.

למה האצומי הפסיק לקרוא לשיטה נינג'וטסו, מהן תשע המסורות של הבוג'ינקאן ומה פירוש נינפו איקאן ובופו איקאן.

מה כתוב בבנסנשוקאי, כרך אחר כרך: הלב הנכון, ריגול נגדי, תחפושות, חדירה בלילה, עיתוי וכלים. וכמה אפשר לסמוך עליו.

עקרונות מהבנסנשוקאי שרלוונטיים לחיים של היום: מידע לפני פעולה, מודעות מצבית, אלתור וסבלנות.

שני סוגים של היררכיה, השד שיצא מהבקבוק עם החגורה הצבעונית, ההקבלה למערכת החינוך והעמדה שלי לגבי דרגות בדוג'ו. פרק חמישי ואחרון.

למה בכלל יש דרגות באמנויות הלחימה? מסורת או שימוש, חינוך וכסף, מבחנים מול המלצות ומה בעצם אמורה למדוד דרגה. פרק רביעי מתוך חמישה.

בשני הפרקים הקודמים שאלנו מה המילה "בודו" אומרת ומה המונח מגדיר. בפרק הזה אני שואל שאלה אחרת: למה מתאמנים? מה המטרה?

מה ההבדל בין בוג'וטסו, בוגיי ובודו? איך התקבעה המילה בודו מתקופת אדו ועד 1919? ומה קובעת אמנת הבודו? פרק שני מתוך שלושה.

מה אפשר למצוא בלימוד נינג׳וטסו ונינפו, למי הדרך הזאת עשויה להתאים ואיך האימון יכול לפתח יכולת להתמודד עם שינוי, לחץ וחוסר ודאות.

מהי מהות הנינג׳וטסו על פי הבוג׳ינקאן? עיון במקורות היסטוריים, בכתבי טקמאצו ובמחקר על מסורות הנינג׳וטסו, בניסיון להבין את הקשר שבין טכניקה, הבחנה, שינוי והישרדות.

נינפו ונינג׳וטסו הם מושגים קרובים ולעיתים חופפים. עיון בבנסנשוקאי, בשונינקי ובמקורות מודרניים מראה שההבחנה ביניהם מורכבת יותר מהחלוקה הפשוטה בין טכניקה לפילוסופיה.

מהירות באמנות לחימה אינה רק היכולת לנוע מהר. על הקשר בין תזמון, מרחק, תפיסה ונינפו, ועל האפשרות לפעול כך שלא נצטרך להתחרות במהירותו של היריב.