אומוטה ואורה: הגלוי והנסתר באמנויות הלחימה
כל מי שמתעניין ביפן, ובמיוחד מי שביקר בה והכיר מעט את אנשיה, שמע את המשפטים "קשה להבין את היפנים" ו"שם הכול שונה". לדעתי, אחד המפתחות להבנה הוא צמד המושגים אוֹמוֹטֶה ואוּרָה. זו גרסה מעודכנת של מאמר שפרסמתי כאן ב-2020. הפעם בדקתי גם שאלה שלא שאלתי אז: האם המושגים האלה מופיעים בבנסנשוקאי ובספרים הישנים של השינובי?
מה פירוש המילים
אומוטה (表) פירושו פנים, חזית, הצד החיצוני והגלוי. אורה (裏) פירושו גב, הצד ההפוך, הפנימי והנסתר. כשכותבים את שני הסימנים יחד (表裏), אפשר לקרוא אותם בקריאה היפנית "אומוטה-אורה", או בקריאה הסינית-יפנית הִיוֹרִי, שבה 表 נקרא "היו" ו-裏 נקרא "רי". היורי הוא אפוא אותו צמד בדיוק, בשמו הספרותי והרשמי יותר, ופירושו "חוץ ופנים": שני הצדדים של דבר אחד. כמו שני צדדים של מטבע, אין אחד בלי השני, וביפנית יש לכך ביטוי: היורי איטאי (表裏一体), "חוץ ופנים כגוף אחד", כלומר שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם. לצירוף יש גם משמעות שלילית: על אדם "שיש בו היורי" (表裏のある人) אומרים שהוא דו-פרצופי, שמה שהוא מראה שונה ממה שהוא באמת. בעברית אפשר לתרגם את אומוטה ואורה "חיצוני ופנימי" או "גלוי ונסתר" והתרגום תלוי בהקשר.
הגלוי והנסתר בחברה היפנית
הפסיכיאטר היפני דוֹאִי טאקאו הקדיש לצמד הזה ספר שלם, "חוץ ופנים" (表と裏), שיצא ב-1985 ותורגם לאנגלית ב-1986 בשם The Anatomy of Self. דואי טוען שהצמד אומוטה ואורה, יחד עם צמדים קרובים כמו הוֹנֶה וטָטֶמָאֶה, הרגש האמיתי מול העמדה המוצגת, הם מפתח להבנת הנפש היפנית ושל החברה היפנית.
כאן אני מוסיף את ההתרשמות שלי: אנחנו הישראלים ידועים באופי הגלוי שלנו, באומוטה: אנו אומרים מה שחושבים ומיד. מי שנסע ברכבות ביפן מכיר את ההפך: שקט, איפוק וקוד התנהגות שבו לא כל מה שמרגישים נאמר. לכן גם משפטים יפניים שנשמעים לנו פשוטים מכוונים לפעמים למשהו אחר לגמרי.
אומוטה ואורה באימון
ברובד הפיזי אנחנו פוגשים את המושגים בבוג'ינקאן כבר בשיעורים הראשונים: אומוטה גיאקו היא נעילת פרק כף היד כלפי חוץ ואורה גיאקו היא נעילה כלפי פנים. במסורות לחימה יפניות רבות מופיעות גם סדרות של תרגילים שנקראות "אומוטה" ו"אורה": הראשונה היא הצורה הבסיסית והגלויה והשנייה היא הגרסה ההפוכה או הנסתרת.
מה עובר בגלוי ומה בסתר: שלבי הלימוד והמסירה בעל פה
אבל המשמעות החשובה יותר של אומוטה ואורה היא בדרך שבה אמנות הלחימה עוברת ממורה לתלמיד. כדי להבין אותה צריך להפריד בין שני דברים שקל לבלבל ביניהם: השלב שבו התלמיד נמצא, כלומר מה מלמדים אותו, ודרך המסירה, כלומר איך מלמדים אותו.
השלבים: מסורות לחימה יפניות רבות חילקו את המסירה לדרגות. השמות הנפוצים הם שוֹדֶן (初伝), "המסירה הראשונה", שבה לומדים את הטכניקות הבסיסיות, צ'וּדֶן (中伝), "המסירה האמצעית", ואוֹקוּדֶן (奥伝), "המסירה הפנימית". הסימן 奥 (אוקו) מציין את החלק הפנימי והעמוק של הבית, את מה שאורחים לא רואים. הדרגה הגבוהה ביותר נקראת בהרבה מסורות מֶנְקְיוֹ קָאִידֶן (免許皆伝), "רישיון המסירה המלאה". מספר הדרגות והשמות שלהן משתנים ממסורת למסורת. גם בחלק מתשע המסורות של הבוג'ינקאן סדרות התרגילים מחולקות כך, למשל בקוטו-ריו, שבה יש סדרות של שודן, צ'ודן ואוקודן.
המסירה בעל פה: קוּדֶן (口伝) הוא לא עוד שלב אלא דרך מסירה. פירוש המילה הוא "מסירה בפה": המורה מעביר לתלמיד ישירות, פנים אל פנים, את מה שלא נכתב. בספרי המסורת, הדֶנְשוֹ (伝書), רשומים לרוב שמות של טכניקות ותיאור קצר בלבד והשאר עובר בעל פה ובגוף. לפי האנציקלופדיה היפנית ניפוניקה, לכל מסורת לחימה היו טכניקות סודיות משלה ולכן ייחסו בה חשיבות רבה לקודן. גם הבנסנשוקאי מסמן נושאים רבים בהערה "קודן" ופוג'יבאיאשי, מחבר הספר, כותב בפירוש שמי שלומד מהספר בלי מורה לא יגיע לסודות. על כך כתבתי במאמר נינג'ה ונינג'וטסו (ג'): הבנסנשוקאי.
הקשר בין השניים: קודן קיים בכל השלבים. כבר בשיעור הראשון המורה מתקן תלמיד במגע ובמילה ואת זה לא כתוב בשום ספר. אבל ככל שהשלב עמוק יותר, כך חלק גדול יותר ממנו עובר רק בקודן. בשודן אפשר עוד לכתוב את רוב החומר, לצלם אותו ולתאר אותו. באוקודן כמעט הכול עובר רק בדרך הזו.
איפה האומוטה ואיפה האורה
מכאן הפרשנות שלי. השודן והצ'ודן הם בעיקר רובד האומוטה: צורת הטכניקה, מה שאפשר לראות, לכתוב ולצלם. האוקודן והקודן הם רובד האורה: התזמון, המרחק, התחושה והכוונה, כל מה שעובר רק במגע, באימון משותף ובנוכחות של מורה. ויש עוד נקודה: גם לטכניקה הכי בסיסית יש אורה. אותה תנועה שתלמיד מתחיל עושה נראית אחרת לגמרי כשמורה ותיק עושה אותה וההבדל הוא בדיוק מה שלא רואים.
באוקודן המסירה כבר לא עוברת רק בלי כתב, אלא לפעמים גם בלי מילים. בזן קוראים לזה אִישִׁין דֶּנְשִׁין (以心伝心), "מסירה מלב אל לב": עיקר התורה עובר מלב המורה אל לב התלמיד בלי מילים ובלי כתב. לדעתי זה התיאור המדויק ביותר לאורה של האוקודן.
לכן אי אפשר ללמוד אמנות לחימה יפנית מסרטונים בלבד. בסרטון רואים את האומוטה, אבל לא את האורה.
האם המושגים מופיעים בבנסנשוקאי?
בדקתי את תוכן העניינים המלא של הבנסנשוקאי, האנציקלופדיה של תורת השינובי מ-1676, כפי שפרסם אותו מוזיאון הנינג'ה של איגה. את הצמד אומוטה ואורה לא מצאתי בו. את אותו רעיון מבטא בו צמד אחר, יוֹ ואִין (陽 ו-陰), כלומר האור והצל של תורת היין והיאנג הסינית. החיבור מחולק ליונין, "ההתגנבות הגלויה", ולאינין, "ההתגנבות הסמויה". בפרק ההסבר מנמק פוג'יבאיאשי, מחבר הספר, את הסדר: הגלוי בא קודם, כי היאנג הוא ההתחלה והיין הוא הסוף. ובכרך על החדירה לבתים מופיעה טכניקה ששמה "הסמוי שבתוך הגלוי" (陽中陰). כלומר, אצל השינובי הגלוי והנסתר לא היו רק צמד מושגים אלא שיטת עבודה: להופיע בגלוי כדי לפעול בסתר.
על הבנסנשוקאי כתבתי בהרחבה במאמר נינג'ה ונינג'וטסו (ג'): הבנסנשוקאי.
ובספרים ישנים אחרים?
את החיבור "הדרך הנכונה של השינובי" (正忍記, שונינקי) כתב ב-1681 נאטורי מסאזומי, מומחה לתורת המלחמה בשירות נסיכות קישו. לפי ספריית הפרלמנט הלאומית של יפן הוא בנוי משלושה כרכים: טכניקות, התמודדות עם הסביבה ועם הפסיכולוגיה של הצד השני וסודות הלב של השינובי. בתיאור של הספרייה הצמד אומוטה ואורה לא מוזכר ואת הטקסט המלא לא בדקתי.
לעומת זאת, הצירוף היורי מופיע בחיבור על אסטרטגיה של סייף: "ספר המשפחה על אמנות המלחמה" (兵法家伝書) מ-1632, של יאגיו מונֶנוֹרי, מורה הסייף של השוגון. לפי מחקר של קאטו ג'ונאיצ'י מאוניברסיטת מג'ירו, היורי מופיע שם ברשימת המרכיבים הטקטיים של הסייף, לצד "זיוף" (偽). כלומר, בהקשר של קרב החוץ והפנים הם הטעיה: להראות דבר אחד ולעשות דבר אחר.
המסקנה שלי: המילים אומוטה ואורה לא מופיעות בתוכן העניינים של הבנסנשוקאי, אבל הרעיון נמצא בו בשם אחר. בספרי השינובי הוא נקרא יו ואין, בספרי הסייף היורי ובמסורות הבוג'ינקאן הוא מופיע גם כקיוג'יטסו, "האמת והשקר", שעליו כתבתי במאמר נינג'ה ונינג'וטסו (ב'): מאיפה הגיע הנינג'וטסו?.
תמשיכו ללכת
כשאני מבין את זה, אני מבין את החוכמה במשפט האהוב על האצומי סוקה: Keep going! תמשיכו ללכת, תמשיכו ללמוד. הצד הגלוי של האמנות נלמד בשנים הראשונות. הצד הנסתר נפתח לאט ואולי לא נגמר לעולם.
מקורות
דואי טאקאו, 表と裏 (חוץ ופנים), הוצאת קובונדו, טוקיו, 1985. בתרגום לאנגלית: The Anatomy of Self: The Individual Versus Society, הוצאת קודנשה, 1986. רשומת הספרייה של אוניברסיטת גיפו.
מילון JMdict: הערך 表裏 (היורי) באתר jpdb והערך 表裏一体 (היורי איטאי) באתר Tangorin (באנגלית).
גיא בויינס, מילון המונחים של הונטאי יושין-ריו בבלגיה, 2016: Glossary.
האנציקלופדיה ניפוניקה, הערך המסירה בעל פה (口伝) בקוטובנק (ביפנית).
מוזיאון הנינג'ה של איגה, מאגר הנינג'ה: תוכן העניינים של הבנסנשוקאי (ביפנית).
ספריית הפרלמנט הלאומית של יפן: ספרי סודות: בואו נקרא חיבורי נינג'וטסו (ביפנית).
קאטו ג'ונאיצ'י, השוואה בין עותקים של "ספר המשפחה על אמנות המלחמה" (ג'), כתב העת למדעי הרוח של אוניברסיטת מג'ירו, גיליון 6 (ביפנית).
האנציקלופדיה ניפוניקה והאנציקלופדיה של הוצאת היבונשה, הערך מסירה מלב אל לב (以心伝心) בקוטובנק (ביפנית).
תגובות